[ליצירה]
ההשוואה לאלעזר בן דורדיה מעניינת, אך לא עיקבית לחלוטין.חסרה כאן ההבנה של החטא וההכרה. או שאולי חטא האהבה היא האמונה באפשריותה?
אולי צריך להדגיש את זה יותר...
ההקבלה עצמה פועלת בצורה נפלאה ומתאצמת בשורות:
"לא היתה נפש אחת בעולם שלא באתי אליה
וחזרתי למקומי
ריקם"
כמו בן-דורדיה גם ה"אהבה" עושה את המאמץ העילאי, רק בכיוון ההפוך. האהבה האמיתית כניגוד מושלם לזנות של בן-דורדיה.
נגררת כאן גם השוואה בין האהבה האמיתית, לחזרה בתשובה. שניהם מגיעים למקום האנושי הקיצוני ביותר.
ושנייהם בלתי אפשריים בעולם הזה.
קיימים רק בעולם הבא
מעבר ליופי של השיר, קשה לי להסכים איתו-
מהי האהבה אם לא ריגעי חסד?
בחסידות השניים מזוהים כאחד. הטוטאליות היא רק הקצנה שבאמת לא אפשרית בעולם הזה.
אני לא הייתי רוצה לחיות בעולם של אהבה טוטאלית.
אולי כדאי לתת גם קרדיט למקור ההשראה.
באופן כללי קטע מצויין, מקורי , ומעורר מחשבה
יום טוב ומעט חציל (לפי הטעם)
נביש
[ליצירה]
למרות שאני בדרך כלל לא אוהב את הסגנון המאוד ישיר ולא מקושט הזה, אני חייב להודות שיש כאן כמה אמירות חזקות, בעיקר בשורות האחרונות, בטואו רגשות שאני שותף להן מאוד.
[ליצירה]
לא ברור לי בכלל מה זה "דיאלוג" אבל משהו בקטע הזה לא עובד, למרות שהכתיבה בסדר והרעיון העקרוני מצויין.
אולי בתוך סיפור יותר מורכב, עם התחלה, סוף ואולי איזו התרחשות באמצע?
או להפך בתור קטע יותר מופשט?
בכל מקרא נהנתי מהרעיון , ומקווה שגם בתור מבוגרים נוכל לחלום מחוץ למסגרות רבועות וגבולות הסטרטוספירה
שיהיה יומטוב והרבה חציל
נביש
[ליצירה]
קודם כל, מבלי להרוס יותר מדי מקראת השיר עצמו,
מדובר בלילה שלא רואים בו מימלא. דבר שני לפחות הייתי ער, שזה הרבה במקומות וזמנים מסויימים.
דבר שלישי, כמו בראשון, אני חושב שמה שכתבתי מתעסק גם בזה.
דבר אחר :(ועכשיו אני סתם פורק עצבים בכלליות, אז אנא רעות,על תקחי את זה אישית)
אין לי בעיה אם אנשים שאין להם מה לומר. באמת קשה לגבש אמירה על כל נושא שבעולם, והרבה אנשים גם לא מי- יודע מה מוכשרים בלהעביר את המסר. אני לא יוצא מהכלל הזה.
אני מבין גם את הרצון להביע אהדה כללית. סבבא.
אבל חוסר ענייניות זה מעצבן.
לא שכולם צריכים להיות כבדים. להפך-
כמה חצילים פה ושם עוד לא הזיקו לאף-אחד.
אבל כשהמסה המרכזית של התגובות באתר הם לא ענייניות- זה מעצבן.
זה אתר ליצירה, לא לפרסום עצמי והסתחבקות.
ראיתי פה באתר יצירות נפלאות, שבמקום להוליד דיון פורה ומעמיק, גררו שירשורים סתמיים ושוליים.
שוב רעות- זה לא התגובה שלך, זה סתם משהו כללי שמפריע לי מאוד.
אני מצטער שוב על הכבדות אבל חבל שהאתר לא יהיה אכותי.
בברכת ונהפוכונהפוכונהפוכונהפוכונהפוכו...
נביש
[ליצירה]
ידידי שלמה שוק, מלמד כי הכתיבה היא נגיעה במימד האינסוף. באנסוף הכל אפשרי כידוע, ולכן מה שנכתב בהשראה הנכונה, עתיד לגרור קריאות שהמשורר לא בהכרח התכוון אליהם.
לאחר הקדמה אפולוגטית זו, אני יכול לומר שהקריאות של השיר כ "חוסר נשימה" כפשוטו, לא עושים חסד לשיר ולמשוררת. מה מוסיף השיר לידע שכבר יש לנו על דום-לב והחייאה? השיר לא רומז לזה הוא אומר את זה במפורש!
מה כן נרמז?
נרמזים כאן הדברים שאנו באמת זקוקים להם לא בשביל החייאה, אלא בשביל לחיות בכלל:
ידיים, מגע, עיסוי- לב, מעגל.
לפעמים אנו כבדים ומוטלים, נופלים על הרצפה, מתרחקים מכולם. לפעמים אנחנו דווקא זקוקים שיקיפו אותנו במעגל, שיגעו בנו, שיעסו.
הנשמה, החייאה...
נביש
[ליצירה]
עלה בדעתך שגם השיר הזה לא היה נכתב אילולי הבית והתענוגות המודרניים.
קשה להאמין שהומלסים חשים את "מגע המים הנוטפים" על ראשיהם, "מקדשים, מטהרים".
צימחונות זההמצאה של שבעים.
געגועים ל"חורף אמיתי" זה המצאה של האדם המודרני.
נביא שקר
(לו מאוד בגשם )
תגובות