[ליצירה]
נתיי!!
אכן,לחץ..מתח בלתי נתפס..וכשהמתח יחתך פתאום דממה,שקט הס..זהו השקט שאחרי הסערה בו נתחיל הכל מחדש ונבנה את חיינו ע"י אותן מערבולות שמסובבות אותנו..
יפה..מצריך קריאה נוספת לפני שמגיבים,זה טוב!=]
תודה לך...
[ליצירה]
אהבתייי!!
מרגישים את הכאב בשירך,ואפשר להזדהות..אבל לא ברור לי למה "חייכנו"?והם- ממש לא קטנים!הם גדולים! תמימים זה נכון אבל להתייחס אליהם כקטנים...זה כבר משו אחר..
כל מקרה ממש אהבתי!...=]
[ליצירה]
אחח כל כך מוכר..=\ עצוב לראות אדם אהוב שלא מחזיר אהבה..ולפעמים אף קרות לא ברורה..וככל שהוא קר יותר,כך אתה מתגעגע ורוצה יותר..אכן כואב..
מקסים!:)
תודה לך..
[ליצירה]
אוי הכאב...אפשר ממש להרגיש אותו!כל כך מוחשי מתוך השיר...
תמיד אני חושב,האש היא דבר כל כך אבסורדי..כל כך לא ברורה,כמו הלב שלנו...היא יכולה לשרוף ולכלות כל מה שעומד בדרכה,ולהשמיד ולהרוג,כמו ליבנו בהאהבה...ומהצד השני,היא מחממת כשקר וטובה כשעצוב,מאירה כשחשוך וכשלא מוצאים את דרך הישר והטוב...היא הדבר הראשון שרואים אצל אהוב,האש הדולקת באישוניו,כמו אש אמיתית...שמוכנים להקריב הכל למענה...
הלוואי ונזכה כולנו לראות ולהצית רק את אש התמיד,האש הטובה והמאירה,שתדריך אותנו על דרך הישר והאמת,ושתמצא לנו אהבה קרובה לבוא...
והמתים אשר קראו את הדמעות הקרירות,עתה יוכלו להתחמם בצל אש של חיים,ויחייכו בקברם כשיראו את כל השמחה הפורצת כך,מתוך לב האדם...
תודה לך יולי!
[ליצירה]
כן זו האהבה,אין ספק...כל תיאור-->כה פשוט אך כה נכון!האהבה כמו שאמרת היא הקצפת בעוגה וכו',בשבילך,האהבה היא טעם החיים...אני חושב שזה די מתאים לא?=]
תודה לך!
[ליצירה]
אולי,איני יודע,החושך מסמא וקשה כך לראות בבירור..אולי אם ייפול איזה כוכב ויאיר מאורו,רק לכמה שניות,אוכל שוב לראות היכן אני נמצא..
ובינתיים אמשיך לחכות..
תודה לכולכם!
[ליצירה]
וואוו!!פשוט שיר אהבה מדהים!הלוואי שלכולנו היה את הכשרון להביע ככה את הרגש בצורה כלכך פואטית..ויפה!
אני מקווה בשבילך שהיא מודעת לרגש הזה,ושראתה את השיר..תודה!!
[ליצירה]
אני חייב להודות שזה מעניין..זה מקסים,ומסקרן בטירוף..זה נשמע כמו מונולוג מהיר של מחשבות מתרוצצות בשלהי לילה לבן שהועבר בהמתנה לאדם שלא יבוא בזמן הקרוב..
את לא חייבת לחכות לו..תסתכלי בירח ותראי שם את פניו,הוא יחייך,ואת תראי שהוא חושב עלייך כמו תמיד,ורק מחכה שתביטי למעלה ותחייכי בחזרה..ואז הכוס המלאה בריק שמונחת לצד מיטתך,תתמלא בזכרונות,ובאהבה רחוקה שלאט לאט תתקרב ותכנס אל תוך ליבך...=]
מדהים!
תודה...
[ליצירה]
שוב,הכאב,ושוב הדמעות,
עד מתי עוד נמשיך,עם הכעס לחיות?
נכסה את עיניינו בתקווה עמוקה,
ונאחה את ליבנו,בחמלה מתוקה.
כל תקופה בחיים,כל שינוי,הוא קשה..
כולנו לא תמיד רואים,אבל הוא שם..הוא רואה,ופוגע,עוקר,וזורע..תסמכי עליו,שיש לו תכניות..
והכי חשוב,תמשיכי לחייך!!
שוב תודה לך..
תגובות