אורב בין סלעים, כמו
שפן מכיר כל חרכים,
ראשי מחגוי הסלע,
כמו יונתי,
ותיבת הצלילים.
מחכה זה זמנים,
כמו לוחם ושריקות כדורים,
להפצעת
פסקה, משפט, מלים.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון! זה באמת מאוד מזכיר מה שאני כתבתי, כפי שאמרת לי אתה! (http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=16879) מה שמעלה את השאלה האם כולנו נידנו ל"מקוריות" ו"חדשנות" שקריים? די נורא לחשוב שבאופן אישי, כולנו חושבים אותו דבר. תודה על השיתוף! [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים, עדין, מעבר למצופה. (אם כי גם המצופה לא תמיד בא...) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל מה הקשר למנחם? [ליצירה]
- [ליצירה] / אכן, יפה מאוד. כמה כיף ויופי יש בתיאורים מרפרפים, שמכריחים אותך להשתתף בחגיגת האותיות ולא מגלים לך הכל. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. זו חתיכת עבודה מה שעשיתם כאן. ואיזו שנינות לחלק כך את השמות. אשריכם צדיקים. * * * * * [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את לכו, כנסו את כל היהודים שבתוכי (היום יוצאים למלחמה.) אך באופן כללי "שיר הערים" יותר דיבר אליי... [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה זה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, הפכתי את התמונה. אבל אני חייב להודות שהסתכלתי במשך זמן רב על התמונה במצב הקודם שלה. וניסיתי לדמיין מה מצויר בה. ולדעתי, שאינני מחבב מדי תמונות נוף, היה בה משהו מעניין. נסו ותהנו [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר, כיף לקרוא [ליצירה]
תגובות