זה מקסים,
המון צורות גיאומטריות המתזגות יחד בשילובי צבעים מדהימים
לכדי...
אוכל!
שילוב מנצח של שני דברים שאני נורא אוהבת (ציורים ואוכל :-))
וברצינות-
אני לא מבינה באמנות אבל אני זוכרת שהיה אמן (סזאן?) שחיפש לראות בטבע את הגליל והמלבן וכו' - היצירה המופלאה הזאת מאוד מזכירה לי את הגישה שלו.
יצא נורא יפה!
תודה !
תודה לכל המגיבים ליצירה זו!
לתגובתך רביעית כמה אמת בדברייך אשר אינם ניחוש אלה ידע על האומנים השונים. זה הסטייל של סזאן
פלוס מינוס. משולב כאן בציור סיגנון ריאל- אימפרסיוני
עם נטיה לקוביזם זהיר. בצבעים האהובים שהיו על סזאן עם נטיה רק להתקרב אליו ולהזכיר את שיטתו..
[ליצירה]
זה מקסים,
המון צורות גיאומטריות המתזגות יחד בשילובי צבעים מדהימים
לכדי...
אוכל!
שילוב מנצח של שני דברים שאני נורא אוהבת (ציורים ואוכל :-))
וברצינות-
אני לא מבינה באמנות אבל אני זוכרת שהיה אמן (סזאן?) שחיפש לראות בטבע את הגליל והמלבן וכו' - היצירה המופלאה הזאת מאוד מזכירה לי את הגישה שלו.
יצא נורא יפה!
תודה !
[ליצירה]
תודה לכל המגיבים ליצירה זו!
לתגובתך רביעית כמה אמת בדברייך אשר אינם ניחוש אלה ידע על האומנים השונים. זה הסטייל של סזאן
פלוס מינוס. משולב כאן בציור סיגנון ריאל- אימפרסיוני
עם נטיה לקוביזם זהיר. בצבעים האהובים שהיו על סזאן עם נטיה רק להתקרב אליו ולהזכיר את שיטתו..
[ליצירה]
אתה לועג לי הה חיים?
שיהיה ומה אחרתי היום?
הכל המתין לי וגם עוד השתביח עם הזמן.
ונגע: סיפור נהדר אשר קל מאד לאהוב כדברי חיים פינקסון.
תודה כי גם אהבתי:
חיים
[ליצירה]
לעצמם קנו וילה בהון אי שם בין קיסריה לסביון.
שיר בדיחה עם הרבה לצון.
זה קורה הרבה בימינו, לצערי וזו גם המציאות,
אבל איך לא חשבתי על כך, מצידי הרי זו בורות.
לכתוב על נושא שכזה, צריך נפש וקמצוץ ליצנות.
שירך זה אותי הימם והותירני ממש משתומם,
כעת כבר ממש לא אדע, למה מסוגל מוחך.
את כתיבתך כה אוהב, שבלי הפסק עליה חושב.
תודה, תודה, תודה: ממני על כל מילה.
חיים
[ליצירה]
יגאל!
היום נתת שתי יצירות נפלאות ואת שתיהן אהבתי
עד מאד וזו גם ומסתיימת עם סימני שאלה,
ויודע אני שאינך מתכוון לעשות כן.
כי לא יתכן שאחד הכותב כה יפה ושולט בשפה
על כל עוצרותיה יהיה מסוגל לכך.
ממש אהבתי את השירים ויופי הכתיבה שלך.
תודה לך:
חיים
[ליצירה]
כרגע עשית לי את היום וכי למה? אסביר לך.
התמונה חמניות כל נגיעה היא עם מחשבה תחילה לא פחות מרבע שעה לכל אחת על מנת להגיע אל הדמיון הקרוב ביותר לטכניקה המקורית של ואן גוך,
אבל הציור של הדיג לקח בדיוק כמו שתי נגיעות בחמניות. אחת היא אומנות השניה היא נסיון.
תודה לך שוב חיים
וגם לך מרי היקרה.
תגובות