[ליצירה]
לא מתאים
בדרך כלל אני אוהבת שטויות מהסוג הזה, והדברים האחרים שצילמת מוצלחים בעיני. אבל כאן נראה לי שזה לא מתאים. בכל זאת - מדובר בהודעת פטירה...
[ליצירה]
.
יש אמת בדבריך ישועה,חשבתי על זה לפני הפרסום אבל לא מצאתי דרך.
באופן טבעי,הקורא שמכיר כבר את הסיפר רץ עם העיניים, לא מתעמק בכל תיאור,ויגיע לבד לשורות החשובות של הסוף. יהיה פסדר.
רק ישועות ונחמות.
[ליצירה]
הסברים רבותי! הסברים!
לאמונה תחיה- אל תדאגי, השקפותינו זהות. (התמונה צולמה בחוף דקלים,ולא מגיעים לשם במקרה...)
לערוגה (ולשאר התוהים)- ההמשך הוא "וגבר ישראל".
הילד בתמונה הוא ילד מכפר דרום, מול אנטנה של הצבא.
לצערנו השאלה היום היא מי ינצח- הילד המתיישב או הצבא כמבצע משימה (ולההההההההבדיל כמובן ממלחמת ישראל בעמלק ).
בתמונה העפיפון הכתום נראה גבוה מהאנטנה, מה גם
שזה כתום, עם דגל ישראל וכו וכו וכו יש פה הרבה סממנים (הכיפה הגדולה,הכתף הקטנה החשופה, המקבילוּת בין חוט העפיפון לאנטנה, הסככה בחוף ועוד...
אפשר ללכת עם זה לאן שרוצים.
[ליצירה]
ציטוט מהעיתון,צריך לבאר....
תכל'ס הם עומדים בכל הקריטריונים של "משפחת מתנחלים". ואחרי ששמעתי את "...לכפר מימון הגיעו מתנחלים גם מקרית שמונה..." אני לא מופתע. (הציטוט שלי לא מדויק, אבל קרוב)
[ליצירה]
.
רעיון מעניין,אם כי "עליתי עליו" בהתחלה כשהשמות שמעי וליבני למשפחת הגרשוני הופיעו.
כדאי היה גם להכניס אותם בציטוטים למטה.
יפה מיוד!
[ליצירה]
[ליצירה]
.
לעניות דעתי,הסיטואציה של הריצה ליד המקורבים לא ממש מציאותית, וכמשל הוא לא מספיק מחודד.
כמו כן אם הסוף הוא דרמטי, אז המשפט האחרון מנוסח טיפ-טיפונת הומוריסטי וזה לא שייך.
בכל אופן בהצלחה.
[ליצירה]
לא שאני במצב רוח יותר אופטימי כרגע, אבל האנשים הנינוחים עליהם אתה מדבר,שיהיו "מאושרים גם בעתיד"-
אין להם עתיד, הם ישארו בהווה של היום, קרי בעבר.
נראה שגם אתה לא מאמין שהתקווה היא התבלין של הצרות- "סמנו את הדרך אליו בבירור וצעדו בה"- זה תקווה/ שאיפה למשהו בעתיד, למימוש רצון, אפילו אגואיסטי.
צריך משהו לשאוף אליו.למרות שלא תמיד מוצאים.
תגובות