[ליצירה]
השיר הזה הוא כמו טיול בהרי ירושלים.
ואמונה - לקטלב יש פרחים קטנים קטנים עם צורה של פעמונים. מה שכיף בהם שנענוע קל של הענף גורם לפרחים להתנתק ולנשור כך שנוצר גשם של פרחים ושובל בצבע קרם נמתח תחת העצים.
[ליצירה]
חודש אביב מבורך...
השיר יפה אך אני חולקת עליך.
מי שחווה תעצומות נפש של "טוב" (ולא רק של קושי) יודע כי אין כמו התחושה העילאית שלהם ומה שקשה הוא לשמר את אותם תעצומות ולא להתדרדר אל התהומות שנפערים תחתיהן.
[ליצירה]
חביב,
היו לי פעם משקפי שמש שאח של חברה שלי מצא הביא לה והממנה הם התגלגלו אלי, הם שמשו אותי הייטב עד שהתיישבתי עליהם. (למעשה יש לי אוספ סיפורים מהחיים על אבידות ומציאות בתור מאבדת פטאלוגית, והמציאות הזאת עולה על כל דמיון)
וכמו תמיד - מה שצריך לקרות קורה בסופו של דבר,
משקפי שמש הולכות לאיבוד וגם אנשים מתים.
[ליצירה]
קטע ממש טוב, נהנתי ממנו.
אבל הייתי מורידה את הסוגריים בפיסקה הראשונה, לדעתי הכתוב בתוכם קצת הורס ולא קשור, איכשהו הכנסת משהו סתמי ורדוד אל קטע שיש בו עומק.
אך זאת רק דעה.....
[ליצירה]
בצילום מאונך הפריחה הולכת לאיבוד. אני אומרת זאת מנסיון כי ניסיתי וזה יצא פחות מוצלח.
ואכן - באומנות כמו באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה.
תודה : )
[ליצירה]
[ליצירה]
זה מזכיר לי...
אגדת השמש והירח/אהוד מנור
הם סובבים אותה
שבעת כוכבי הלכת
אך היא בוערת אל
חיורון פניו.
והוא רחוק כל כך
בשמי כדור הארץ
אבל נכסף אליה
לאש זהב.
צל הירח
אל פני השמש נמשך
תמיד בין יום ובין לילה
נוגעים שם למעלה
וזה לא די לו לא די לה
רק לרגע והלאה.
וכך כל יום שנים אין ספור
הוא מת באורה
היא באורו
שקיעה זריחה ורודה
אהבה אבודה.
לא פעם ביאושם
הם מחשיכים לרגע
ליקוי ירח
וליקוי חמה
אך במרדף הזה
הם מאירי שמים
שבויים במסלולם
בלי נחמה.
[ליצירה]
צוחק מי שצוחק אחרון
השיר הזה ממש מוצלח
יש בו עוצמה וזעקה שנראה כי מטרתה לפקוח את העיניים בכדי שיוכלו לראות את האבסורד.
כשראיתי את בתי הכנסת של גוש קטיף מוחרבים ועולים באש מיד עלה גם בי רבי עקיבא ושועליו וצחוקו המהדהד נראה לי כה אקטואלי..... הן עוד ישבו זקנים וזקנות ויבנו ארמונות על הים בחולות גוש קטיף.
חורף גשום ומבורך.