[ליצירה]
אני חובב אגוזים באופן כללי (הממ... קשיו...), והשיר העלה בי את התמיהה: האם את יודעת שאסור לאכול אגוזים בראש השנה כי אגוז = חטא בגימטריא?
מעניין אם זה ישפוך אור או רק ירוקן חושך...
המשך חג נעים ושמח.
[ליצירה]
יפה ונעים לקריאה
זה לא ציון, זאת חוות דעתי:) אם בנוסף לתמונות היפות את כותבת, זה יפה מאוד, אם את כותבת פרוזה, זה מצויין :) אנחנו בונים עכשיו נבחרת אולימפית של כותבי פרוזה, תתקבלי בשמחה:)
[ליצירה]
הצלחת בכשרון לצרור מלים, לתחושת הכאב
כי העפר כיסה.
[ליצירה]
[ליצירה]
חן עגום (ומובן...)
כמעט תמיד יש את הבעיה. הפער בין הבנתם של הגורמים החיצוניים לבין הביטוי הפנימי שמתעטף לעתים במסכת מילים צפופה מדי.
הואיל והמילה כמעט באה למעט (כמעט תמיד), הרי שבשירך
המילים מכסות כמו הינומה- רק נותנות צבע אחר, קצת חיוור.
מה שלי היה סתום היה הנושא/המושא לשיר (חוץ ממך כמובן...), אבל אולי זה מה שמוסיף לחן העגום של השיר.
[ליצירה]
זה הזכיר לי (וסלח לי על הציניות) קטע ממערכון של הגשש החיוור:
"תהיה גבר... תהיה סמרטוט.... תהיה גבר.... תשפיל את עצמך"
(גשש מפורש)
אין רע בבכי,
הוא כמו הגשם שיורד כשנשבר חמסין,
הוא מצחצח את הנשמה ואת הנשימה.
לפעמים כשכבר לא יכולים לשאת צריך לשפוך,
להתרוקן כדי לרחף בתום ההיטהרות.
אבל אני מזדהה איתך בהרגשה של החוסר רצון לבכות, כשאנחנו בוכים אנחנו נראים חלשים בעיני עצמנו, חלשים כי יש לנו רגשות, ולמי שיש רגשות יש יכולת לאהוב אך גם להיפגע, זוהי תופעת הלואי של הרגש.
[ליצירה]
משובח!
למעשה הסיבה שסירינקס לא רצתה את האל פאן היא להאל פאן היה נראה ממש מפחיד, חציו העליון אדם וחציו התחתון עז (וגם על זה יש אגדה מיתולוגית...), הוא גם היה שובב לא קטן שנהג להציק לאלים ולבני אדם. ובדרך אגב- נחל חרמון הקרוי גם בניאס, שזה עיוות השם פאניס, על שמו של האל פאן. המעינות שמזינים את הנחל נובעים בסביבת מיקדש רומי שהיה לאל פאן.
אלו היו 60 שניות......
[ליצירה]
כל כך אנושי!
יש פה חיבור פיזי אבל למעשה אין מפגש של מבטים, אני לא יודעת אם הבנתי נכון את הפרוש של השם אבל יש בתמונה הזאת המון עומק.
את ממש נהדרת!
[ליצירה]
זה עדיין כואב לי כל הסיפור הזה.
זה אחד הדברים שהכי מפחידים אותי ולכן זה פגע ישר בבלוטת הכאב שבי והפעיל אותה על טורבו.
ליד בלוטת הכאב נמצאת בלוטת הכמיהה. וכל פעם שאחת מהשכנות פועלת באופן מוגבר היא גורמת באופן בלתי מודע לרטט אצל רעותה.
כל כך הרבה שבחו פה ופיארו ולי נותר פשוט להצטרף אליהם.
[ליצירה]
לא מדובר פה בגירסאות אלא אלו שתי השתקפויות שונות שבכל אחת משתקף דבר מה אחר. אני חייבת להתוודות שאני די מכורה להשתקפויות. יש משהו במים האלה שמשלימים עצמים אחרים וגורמים לדברים שלא קיימים להתרחש.
[ליצירה]
[ליצירה]
טוב, זהו נסיון מעט חצוף ויומרני להיכנס לעיניין שלעולם לא תסבול ממנו.
אך....
כשהנפש כואבת אהבה נכזבת זה בהחלט מזכיר מעט כאבי מחזור ולו באופן המשלי שבכאב.
הרי, מבחינה ביולוגית המחזור מגיע לאחר שהרחם מכין את עצמו להפריה של הביצית על ידי זרע. מאחר שזה לא קורה הרחם נפטר מרקמות שלא באו אל יעודוף ומבחינה פזיולוגית זה גורם לכאבים ברמות שונות וגם לכל מיני תופעות נוספות. ממש כשם שהנפש שלנו מצפה להפריה הדדית של אהבה בין שני בני זוג וכאשר זה לא קורה היסורים של הלב השבור ככאבי החמצה של וסת. כך אני ראיתי את יסורי בהתמודדות עם אהבה שלא הגיעה ולא תגיע לעולם לידי מימוש.
תחשבו על זה....