כל לב שבור
הופך לשיר מתנגן
המטיף כמקור מים
זורם כמו דמעה
אל נהר בדידות
במפגש הנהרות
תמצא דמעה את תאומתה
ויהיו לפלג אחד
זך ורענן
ודמעתי המלוחה
תזרום הלאה
אל המדבר הפנימי
ושם תתייבש
ותהי לנציב מלח
בודד, קפוא
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
שיר המהלך קסם במשעולי הארץ היפה, אך עם זאת הדובר מנסה לומר כי זה לא הזמן לפתוח את לבו בפני הנמענת...
לפי דעתי - המקלדת מקלקלת מעט את התום והנוסטלגיה הטמונים בשיר הנסוך על שבילי הארץ,
[ליצירה]
---
רן חביבי :-)
עירבתי כאן שני עולמות קוטביים כמעט:
נגורמים בנטורי קרתא הקנאים לדבר דתם ועדתם
בני משפחת רומנו הסובלניים ומקרבי הלבבות
ואת הקשר והמעברים ביניהם והבדלי התרבות העצומים בין שכונת פלורנטין לכפר וסרמן
[ליצירה]
את השיר כתבתי בעקבות דברים של שני אנשים:
כי אם דורכים על הארץ,
אז דורכים יחפים
כי דורכים על פסוקים
את זה אמר רחבעם זאבי הי"ד לגבי הקשר לארץ ישראל
מי שעלה לרגל למצדה
גמע את שביל הנחש
וחסר נשימה הגיע לפסגה
ואת המשפט הזה אמר נחצ'ה היימן בהספד לזכרו של המשורר נתן יונתן ז"ל
צירפתי, הוספתי וכתבתי את השיר מדבריהם