לטף סדין רך
עת בוקר התעוררת
ורד אחד
מונח
פתק ובו מילים
את שהוחסר
משלים
עת בוקר התעוררת
ורד אחד
מונח
פתק ובו מילים
את שהוחסר
משלים
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קיטש אידיוטי [ליצירה]
- [ליצירה] ככה? בלי לנמק מדוע? אני לא רוצה לרדת לרמת התגובות שלך. רק אומר כי בסיפורים, המונולוגים שלך. בהם שיתפת אותנו בחייך, חשפת את עצמך לכמות לעג ו"ירידה" במידה ניכרת. אלא מאי? החבר'ה כאן הם איכותיים ולא ידרדרו ברמה. [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהשיר בנוי בעיקר מהחסרים, אנחנו לא יודעים מה הוחסר ואנחנו לא יודעים מה נכתב. גם הסיטואציה כללית וללא פרטים והשיר קצר ומקצר באינפורמציה. דווקא זה מה שיפה בעיני. קיטשי? נכון. זה לא הדבר הראשון שהייתי אומרת, אבל יש בזה. אז מה? גם את צריך... (במינון!!) [ליצירה]
- [ליצירה] לא יא ביסלי. היא לא מבינה מה ההבדל בין סאטירה לבין ירידה באופן אישי. הצמד ירושלמי את שלי מזמן לנו הרבה הפתעות [ליצירה]
- [ליצירה] אכן רעות, זה לא שיר ימי ביניימי מובהק, אך יש בו מרוח השירה שם [ליצירה]
- [ליצירה] ---- רב תודות על המשוב :-) [ליצירה]
- [ליצירה] חי חי חי מזכיר לי את השיר שכתבתי לא מזמן: "הבלתי נפרדות"... הן תדברנה עליך אך לא איתך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] זו משמעותו של שיר טוב -מיטב השיר -כזבו. שיר שאפשר לפרש אותו בכמה וכמה דרכים הוא שיר טוב [ליצירה]
- [ליצירה] ----- ממש משורר בחסד עליון. פיוט נפלא! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- אותנטי כמכחול ביד אומן [ליצירה]
- [ליצירה] כמה כמהתי וכמה שאהבתי :-) [ליצירה]
- [ליצירה] היי ותודה על ההארות והמשוב :-) זכותך לחשוב ולחוות דעה. זה מה שעושה את זה כל כך מעניין. ולגבי סטודיו של ריקוד. בהחלט יש חלון לא אטום שפונה אל הרחבה. במקרה של בית העם בירושלים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- רבתודות :-) [ליצירה]
- [ליצירה] --- לא ידידי קראתי בספרו של אורי מילשטיין (שירי רחל "סוד קסמם") שהיו מספר דברים שהשפיעו על שיריה של רחל וביניהם בעיקר החברה החדשה היהודית הסוציאליסטית שקמה בארץ ישראל בין הנופים העתיקים והתנכיים של הכינרת, הרי הגולן והגליל: "הייתה זו תמימות קדושה שחוללה גם את עוצמתה הפוליטית,הכלכלית והחברתית של ת' העבודה הישראלית... וגם את פלא שירתה (אורי מילשטיין, עמ' 360) אמת, ששיריה האחרונים היו שירי עצב, בדידות וגעגוע. אמנם באחד משיריה היא מודה שיש ברוסיה ובאוקראינה נופים שעולים לאין ערוך על הנוף בארץ [ליצירה]
תגובות