קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
סנטימנטלי ומעורר געגועים.
התמונות מנציחות ומקפיאות (ואולי גונבות) שנייה מחיינו ומקפיאים אותה לנצח...
די מזכיר את רוח השיר "דיוקן אמי על הפסנתר" בביצועו של יהורם גאון
[ליצירה]
לחזן
אמת ויציב.
אני חושב וסבור שיש כאן יוצרים מוכשרים ורבים במאוד מאוד, לפני כמה ימים גיליתי יוצר מעולה בשם "משה לימור", הבחור היקר הזה נדחק לתהום הנשייה, לא זכה להכרה, לא יודע בגלל מה, ומאוד כאב לי הלב על כך, העליתי את יצירותיו המופלאות בניסיון להחיות אותן.
על רקע המקרה הזה, כתבתי את ראפ התוכחה הזה.
באופן אישי, מאוד שנוא עליי שיצירות שכתבתי ושזכו להצלחה רבה במקומות אחרים ושנשלחו לתחרויות ליוצרים צעירים, מונחות כאן בקרן זוית כאבן שאין לה הופכין.
לדעתי ניתן לסמן יצירה שלא "זכתה לתגובה" בצבע אחר מן הצבע המקובל, או פשוט להחזיר את "מספר הקוראים שקראו את היצירה".
[ליצירה]
---
המילים מציגות כאן ממש בצורה מוחשית כמו הפכו ליצורים חיים וברחו מתוך הדף הישר אל קדמת הבמה, כמו שבאמת כתוב:
"ופשוטים הדברים וחיים, ומותר גם לנגוע"
קסום ומופלא!!!!
תגובות