מתשוקתי אלייך,
אל תטעי לחשוב,
הלילות קצרים.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היית קורא לזה "מעורר מחשבות". יותר טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] גדול:) טוב לחזור [ליצירה]
- [ליצירה] צל- לא הבנת כלל! [ליצירה]
- [ליצירה] מסר עקר. אני מבין מה שאתה אומר אבל לא זאת הייתה כוונתי. הרי, אתה השתמשת בדימוי של שנת לימודים כתיאור הרגשתך. "חדרים" ו"פרוזרורים", יש בלב. מכאן ההשאלה. נכון? אם כך- זה נכון וידוע ששנת לימודים אקדמית נפתחת באוקטובר אבל זה לא משליך על מצבך שלך (על המצב האמיתי שבו אתה שרוי ומשתמש באקדמיה רק כמטאפורה). מבין? לכן, הסיום הזה לא מספק ולא מספיק (לעניותי). [ליצירה]
- [ליצירה] אני חולה "גבולות". לפעמים בחצייתם לפעמים בשמירתם. [ליצירה]
- [ליצירה] מי אמר שהאומץ הוא היעדר פחד? לכן, החלק השני של המשפט נכון. החלק הראשון מונפץ. [ליצירה]
- [ליצירה] "כוון את החרטום לאופק". שיר אהבה. "60-90-180". (מאמא עוף). [ליצירה]
- [ליצירה] זוהי תחילתה... [ליצירה]
- [ליצירה] אני יכול לומר שאני מבין שסגנון זה מביא את הקורא לקרוא ברצף, עם הפסקות במקומות הנכונים- בדיוק איך שהיוצר רוצה. נכון? מה גם שזה יותר זורם מאשר "לרדת שורה" עם העין. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר נערך מחדש. מה דעתכם? (צחית, במיוחד את!). [ליצירה]
תגובות