[ליצירה]
אני לוקח אותך הצידה
ומפשיט אותך מיצירותייך
אז
במבטי זימה
אני עוטף את עורך
ומצמיד את פי אל שפתייך.
את שומעת את נשימותיי?
המריחה את את הבל פי?
עכשיו-
תתמסרי.
[ליצירה]
והלכו שניהם
הילד והילדה
ידיים שלובות
קופצים מעל מהמורות.
לאן ילכו השניים
העתיד זאת צופן
הרחק הרחק
למקום בו איש לא מזדקן
ויישארו ילד
ילדה
מאותו הסיפור
שאיש לא קרא.
[ליצירה]
אוי, ילדה שלי,
השינוי שעשית היפך את היצירה למשהו הרבה יותר חי.
צורת הכתיבה- מעולה, חיתוכים נכונים, הכנסה לתמונה ויצירת אוירה. הקורא מצליח להיכנס להרגשת התוהו והבלבול אך עם זאת יש זרימה מורגשת.
השורה האחרונה מקרקעת את ההתפזרות.
חיתוך הדברים המיותרים- ממש ממש עשה טוב .
תגובות