שובנה בנותיי
אל עמכם
ואל בועלכן
ואָל תבואו בביתי
כי עמי עִימי
ואלוהי אלוהי
והאשה אשר שמת
עימדי.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הו זה נפלא! ממש כיף לשקוע עמוק אל מה שקורה אצלך בשורות המחברת. כי זה נמצא בדיוק על הגבול שאני יכול להרגיש כאילו אני קצת משתגע כשאני קורא ובאותו זמן להנות הנות היטב מהסיפור. צפונה מזה לכיוון הדמיון והיית מאבד אותי אפילו לטובת איזה שיר ממוצע פה... [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי.. אחחח שירים שנכתבים בתחנת אוטובוס יש בהם שלווה מיוחדת, נעימה. שכיף אחר כך לקרוא מה יצא. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ומרגיע... [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני לא הבנתי את הסוף שכנראה הוא חשוב אבל הבית הראשון יפה מאוד. כמו שאני אוהב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מדהים לראות איך את מתפתחת. כותבת טוב יותר משיר לשיר. ואינני יכול לתאר לעצמי מה יקרה עוד כך וכך שירים. אודיה, מקנא בך מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] המממ הבושה שחשים כשהדוקטור מחטט בתוך הפה שלך ועושה בה כבשלו - כמו להיות בין המון אדם ולשמוע את המארח מורה לך לצאת. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי קצת מופתע מן ההנאה שחשתי מתיאור הרגע בו היא מסלסלת בשערה שלה וחשה את העקצוצים של קצות שערותיו. אהבתי את זרימת התיאור ופחות שמתי לב לבית העלמין, עם כל הכבוד לחשיבות שלו בסיפור. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, הפכתי את התמונה. אבל אני חייב להודות שהסתכלתי במשך זמן רב על התמונה במצב הקודם שלה. וניסיתי לדמיין מה מצויר בה. ולדעתי, שאינני מחבב מדי תמונות נוף, היה בה משהו מעניין. נסו ותהנו [ליצירה]
תגובות