[ליצירה]
איזו כתיבה רגישה ואצילה צררת על ממזי בשיר.
מוזר כמה מלים יכולות להלך קסם גם על כאב.
ילד, תודה שהעלית את זיכרו הברוך, המזכיר לי את 'רחל':
"הנה אקח את מבט עיניך -
עצבו השקט, צחוקו המאיר,
הרוך הברוך הרועף ממך,
הרופא לליבי כמרחב הניר -
הנה אקח את מבט עיניך,
הנה אקח וצררתי בשיר..."
תודה ילד
כּנרת
[ליצירה]
שיר מעולה. מעבר למשקלים נכונים וצרופי המילים המוצלחים שמייצרים יחד שורות שמתנגנות על הלשון, כאילו נבראו להיות מילות שירה, השיר הנהדר הזה מצליח למגנט את הקורא, לרגש, וליצור הזדהות עם רגשותיו של הכותב. כל הכבוד!
[ליצירה]
ויתור על הנקודותיים בתחילת כל בית, ירחיק את הסוציאציה הראשונית משירו של גפן ויביא אותו למקום שבו את רוצה לראות אותו, "אל המוות והשכחה".
אל תשכחי להיות בריאה.
[ליצירה]
א. זו לא שירה.
ב. זו לא אמת.
ג. לא כך, לא כך.
אינך רואה מה אתה עושה? בעברית פשוטה קוראים לזה "התנתקות".
מי שמחריב עם מילים, ממשיך את דרכם של מחריבי הבתים.
[ליצירה]
לא רק הרמב"ם...
:)
ובכל אופן, אני חושב שכתיבה אמורה להיות עניין יותר אוניברסלי, ולולי הכרתי את המציאות השבתית שלכם, גם אני הייתי אובד כמו מתבוננת.