אסנת :)
האחזה בשמך מתנוסס למול עיניי ולא אגיבה ?
מעניין לי מאד המשקל בשתי השורות הראשונות:
"נתבדו אותיות.
התרבו התעלומות,"
באותה מידה יכולת:
"התבדו אותיות.
נתרבו התעלומות," וכו'..
אך כדרך היוצרים, אין מילה, משקל, אות או תג ללא משמעות.
"אין משמעויות" הינה תוצאה של נתבדו אותיות. התרבו התעלומות, נמחקו השורות, לכן קסם לי יותר בקריאת "ואין משמעויות".
התאחו האותיות,
למילים ולשורות,
בעלות משמעויות.
משהו קרה פה, או שיש פה מחזור הטמעתי של מילים ואותיות, או שארע אשר ארע ונתן לחייך, או לכתיבתך נופך חדש.
אחזור לעיונים נוספים,
פאתוס.
[ליצירה]
אסנת :)
האחזה בשמך מתנוסס למול עיניי ולא אגיבה ?
מעניין לי מאד המשקל בשתי השורות הראשונות:
"נתבדו אותיות.
התרבו התעלומות,"
באותה מידה יכולת:
"התבדו אותיות.
נתרבו התעלומות," וכו'..
אך כדרך היוצרים, אין מילה, משקל, אות או תג ללא משמעות.
"אין משמעויות" הינה תוצאה של נתבדו אותיות. התרבו התעלומות, נמחקו השורות, לכן קסם לי יותר בקריאת "ואין משמעויות".
התאחו האותיות,
למילים ולשורות,
בעלות משמעויות.
משהו קרה פה, או שיש פה מחזור הטמעתי של מילים ואותיות, או שארע אשר ארע ונתן לחייך, או לכתיבתך נופך חדש.
אחזור לעיונים נוספים,
פאתוס.
[ליצירה]
מוריה-תודה(:
יהושוע -נא הסדר נשימתך:)
מלודי- אני חושבת ש"הרבה לעבוד עליו"...כדבריך, יעוותו את אמיתות הדברים.
תודה על עצותיך.
אך נוח לי להשאיר את הטקסט כמו שהוא.
גם בשל העובדה שהוא משקף בעבורי סוג של מציאות מסויימת.
וגם משום שהטקסט הכתוב
הוא הביבי שלי:)
נכון שיש חזרה של המילים שנאמרו לעיל,
אולם ראשית זה מוסב על הכרית,
ובפעם השניה אודות האדם שברצוני לחבק כביכול.
תודה על תגובותיכם :)
אסנת
[ליצירה]
-חזקי-
כתיבה כשרונית יוצאת דופן הראוייה לשבח.האופן בו משולבת העלילה עם יתר הפרטים השזורים בה יוצר ים אצל הקורא עניין רב.מעבר ל כך שהציפייה הדרוכה לקראת הבאות היא זו שמעלה את הסקרנות והרצון להמשך קריאת הסיפור.
[ליצירה]
כתיבה משובחת תיאורית צירוית היורדת עד לפרטים הקטנים המצטיירים בראשו של הקורא
נהנתי לקרוא
וביחוד שזה שייך רק לך בצורה פנימית ועמוקה שאפילו אם אנו הקוראים נחשוב שידוע או מתגלה דבר מה נדע כי לא הבנו מאומה..
"אך מתחת לפרצוּף המחייך כמוּבךְ
אני אבין שלא הבנתם מאוּם.
כי רק אני יודעת יותר מכֹּל,
את סודות אהבותיה בפרי המכחוֹל"..
אסנת
[ליצירה]
בס"ד
DAV d שלום.
כתיבת השיר נוצרה דווקא מתוך ה"רעש" = העדר השקט/ שיכול לנבוע מאין ספור סיבות כאלה ואחרות..(כמו נניח קול פנימי שזועק =המצפון לאחר ביצוע חטא כלשהו.) יש שתי קשתות המתחברות מקצוותיהן. האחת פתוחה למרחב, חשופה. והשנייה מתכנסת פנימה. החלק הראשוני של השיר הוא זה הפותח ב:כמות "קצת" =מעט שקט, מעין בקשה פשוטה לכאורה מבין כל "היש" המצוי..אולם הרצוי אינו קיים. השקט האמיתי לו מייחלת הכותבת (אני הקטנה)אינו נמצא לא בשגרת היום לא בעומקי הנפש פנימה וכו' ולימים מסתבר שאחרים שמצאו את השקט שלהם הסופי הוא דווקא בעולמות אחרים ובזמן אחר בעתיו של דין..בו גורלות נחרצים.
תחילה-מצב נתון העדר שקט והכמיהה אליו
אמצע-סערות המתחוללות בעקבות אי השקט והרצון להתמודד עימן נובע מנסיון למצוא מה מהות החסרון ?
סוף-כביכול הפתרון מעין ידיעה שהשקט האמיתי הוא בעולם אחר עולם האמת בשעת מתן הדין על המעשים.
מקווה שהפרטים האירו אור חדש.
ואם עדיין ישנו ערפל, אתייחס בצורה ממוקדת למשפטים ספציפים או ממוקדים יותר. אך אלו מעיקר כוונת תוכן הכתוב.
אסנת.
[ליצירה]
נהנתי לקרוא!!
כתוב באופן שמביע שלווה סתווית כה אופינית בגוון אחר. בשירך אתפאר.ומנגינת ובמנגינת נעימתך ארנן.
המשך ליצור ולכתוב זה מסב נחת לכמה מאיתנו.
[ליצירה]
נקודת ראות מענינת
בס"ד
תודה למגיבים
נקודת ראות מענינת-
לעיתים אדם מצוי בתקופות לא קלות בחיו
ומחשבות הטמונות בקרבו יוצאות החוצה,
בין במנגינות לחנים,
אולי מילים שמתחברים למשפטים
בעלי משמעות בתוספת נחמה
קורטוב של עידוד ותקווה ושיר
כך יצא.
בין שהוסווה כאן מסר בין אם לאו
לא התכוונתי כלל וכל אחד על פי ראות עיניו הטובות מביע פרשנות שונה.
נקודת ראות מענינת.
[ליצירה]
אתה יודע, לא תמיד משחת הפלא מועילה גם כשהיא מצויה לא בהכרח שהיא תפעל את פעולתה בצורה מידית וזמינה לעיתים נדרש מאיתנו למצוא תרופות פלא כאלה שאינם והם לא תמיד זמינים בידינו יחי היצירתיות..
[ליצירה]
שיר אהבה פשוט,
הוליך אותי לתוך שלל של מציאות
בין מילים המתארות את הקיים
ואת זה שנמצא אי שם
ובין מבוך לא ברור של רגשות שלא מוצו עד תומם
וסבך רגשות שצף בחידושיו ירומם
רק בהבעה כה נרגשת היטבת להביע הכתוב
אקווה עבורך שהסוף לא יהיה עצוב
שתלמדי לחיות גם ללא קרבתו
שתתרגלי לחיות בהעדר הימצאו
וזכרי ותשנני שאושרך אינו תלוי באדם
הוא קיים בתוכך בבוא העת יקויים
שתזכי לאהוב ולחוש נאהבת
שתרבי בשמחות ולא תהי יותר כואבת.
ריגשת אותי.
אסנת.
תגובות