אני אוספת אותם.
את החודרים והחדורים
העמוקים והמתעמקים
התובעים והטובעים...
וכל אחד מהם
מותיר בי רישום
סימן ואות
אותם תראה במבטי
חודרים
חדורים
עמוקים
מתעמקים
תובעים
טובעים...
כזאת אני
אוספת
מבטים.
אני כ"כ אוהבת יצירות שקוראים אותן פעם ראשונה ונותנים להם פירוש אישי, ורק בסוף השיר החידה מתפענחת. ואז בקריאה שניה השיר ברור יותר ופשוט
מושלם. כמו פזל.
אהבתי מאד מאד.
זה כמו בבגדי המלך החדשים אבל בהפוך על הפוך כזה...
רק חכמים יכולים להבין.
ולגבי התגובה שלך... "המלך הוא עירום!"
מחכה למסרישי צווחן כמו שאת עושה לכל מי שכותב בתגובות שלא מוצאות חן בעיניך. ההבדל הוא שהתגובות הנ"ל מוסברות ושלך- מסבירה רק את האיי קיו שלך.
מנחם, סורי, הייתי חייבת ורק לי יש מושג למה.
פלורנס.
[ליצירה]
.
אני כ"כ אוהבת יצירות שקוראים אותן פעם ראשונה ונותנים להם פירוש אישי, ורק בסוף השיר החידה מתפענחת. ואז בקריאה שניה השיר ברור יותר ופשוט
מושלם. כמו פזל.
אהבתי מאד מאד.
[ליצירה]
מירב,
זה כמו בבגדי המלך החדשים אבל בהפוך על הפוך כזה...
רק חכמים יכולים להבין.
ולגבי התגובה שלך... "המלך הוא עירום!"
מחכה למסרישי צווחן כמו שאת עושה לכל מי שכותב בתגובות שלא מוצאות חן בעיניך. ההבדל הוא שהתגובות הנ"ל מוסברות ושלך- מסבירה רק את האיי קיו שלך.
מנחם, סורי, הייתי חייבת ורק לי יש מושג למה.
פלורנס.
[ליצירה]
אסור להתעלם מהקו הכללי
אני חושבת שכלל אנחנו הצבא הכי שנוהג במקסימום מוסריות ביחס למציאות בה הוא נתון (וגם לא ביחס אליה).
מקרים בודדים כגון זה שציינת וזיעזע את כולנו אינו מייצג בשום אופן את מה שנעשה בצבא.
רק העובדה שמוקיעים אותם ומביאים אותם למשפט בגלל העניין הזה- מוכיחה עד כמה השאיפה לנקיון כפיים, עד כמה שניתן במצב הקשה של המלחמה הזאת, קיימת בצורה משמעותית.
והערה לבנימין- זה שהם חיות לא אומר שאנחנו צריכים לנהוג כך. גם אם הם היו צריכים להגן על חייהם- אין שום הצדקה להתנהגות מחרידה שכזאת.
סוערה.
[ליצירה]
ענקית את
ענקית.
ואחת מהצד לא פה (וירטואלית) בשביל להגיד לך את זה (היא מתה על יצירות כאלה, את יודעת).
צחקתי ממש. מכירה את הריתמיקאיות האלה. כיוונת למצב כמות שהוא, לצערם של שוחרי החינוך הנורמאלי לילדים.
זה מסביר הרבה חסכי ילדות שלי. הרבה.
גלוייתי, עננים!
פדגוגית בהכחשה.
[ליצירה]
יאירסגריר
את זה : "ולאחר שראה שערי את אוויר החדר, חוזרת אני ומתכנסת אל תוך
המים. בלי לחשוב על זה, מתאגרפים הידיים ומתכווץ הגוף אל
עצמו. אך במחשבה ממתנת, אני משחררת את האצבעות ומַרפה את
הגוף, מזכירה לעצמי שאת הטהרה משיגים לא באלימות, ולא
בהענשה עצמית, אלא בוויתור, בעדינות דקה." אף אחד אחר לא היה מצליח לכתוב טוב יותר.
גם לא xxית...
אתה משהו.
אהבתי ממש. מלאה ב... לא יודעת מה, מרב שזה נפלא.
חגית.
[ליצירה]
סוערה בת חורין
מבקשת מפון דה לה שמאטע לנסות להכניס קצת כבוד בביקורתו
ולהתנהג יפה כמי שהגיע לא מכבר.
לא סובלת מתחכמים כאלה.
*
פיצקונת,
אסכולה המשוררים שמשחקים ככה יפה במילים - גדולה עלי. מה אני אגיד לך? קטונתי.
וזה מעולה.
תגובות