כששכבתי שם,
נשמתי פרושה כולה, רפויה
ומעליה צילך
כמו מגדיר רק את קווי המתאר—
יכולתי לראות שם
בחושך סמיך
ודרך שכבות שכבות
של מחיצות,
לב גואה
ועולה על גדותיו
ונשפך אל תאי הזיכרון שלי
שקלטו
ושקטו.
*מתקרבת *
-
בת 20.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] .. הו, רן, כ"כ רציתי לכתוב שזה כ"כ יפה, אבל.. מה זה התככים הזה? לא מבינה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... פגישה, חצי פגישה, מבט אחד מהיר. קטעי ניבים סתומים-- זה די. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אוי. אוי. זה נורא. --- יש קטע כזה ב"סודות ושקרים". רואים פרופיל של אישה, בלונדינית, נאה.. מתכוננת לצילום. אחרי שהצלם מסיים, היא מסתובבת, ורואים שהחצי השני כולו מצולק, כתוצאה מתאונה... [ליצירה]
- [ליצירה] ... לדעתי זה מקסים כמו שזה. זהו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... סליחה, אבל זאת באמת קצת חוצפה... (: זה השיר שלי... ומבחינתי - *כך* הוא צריך להסתיים. ואלה שורות משמעותיות בשבילי... [חוצמזה שאם אני אשתמש במילה "נבו" בשיר שלי, אני ארגיש כמו רחל המשוררת. לא שיש רע בלהרגיש כמוה, אבל אני לא כמוה...] [ליצירה]
- [ליצירה] ... עדי, אני מכירה את ההרגשה של לחכות שמישהו יבוא ויאסוף אותי, אבל לא תמיד זה קורה, ולא תמיד מתי שאנחנו צריכים. לפעמים צריך פשוט לקום ולאסוף את עצמנו, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילנו... שנה טובה ומתוקה שתהיה, כתיבה וחתימה טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] ... אהבתי (:. הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה.. וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר... אז תגיד, חזרת? אחרי הפרידה הדרמטית?.. [ליצירה]
- [ליצירה] ... לומכירה אותו, אבל... חמודי! [ליצירה]
- [ליצירה] ... יש לה כמה וכמה "צרים", אבל אני כיוונתי לשיר הנ"ל: --- תלולית החול שמש רוותה על תלולית החול- אני ואתה ובלב- אושר שליו. חצאי צבעים, חצאי קולות לא צריך לשאול, לא צריך לענות הבט, הקשב. העבר ידך על חלקת שערי. בלב- אושר שליו. צרי. [ליצירה]
- [ליצירה] .. אם הבנתי נכון, אז.. הזכיר לי אותי, פעם.. סוף השיר אולי באמת צריך טיפה שיפוץ- לא מבחינת התוכן, אלא הסגנון- משהו שם קצת לא משתלב... ואודיה, אני אשמח דווקא לשמוע.. [ליצירה]
תגובות