לא תוכל לאהבני
רק אוכל לשבת-
על ברכיך.
ןלשמוע סיפורים על הילדות והבגרות.
לא תוכל לנשקני בתשוקה
רק אוכל לקבל ממך
ליטוף.
ולשמוע סיפורים על החיים.
לא תוכל לחבקני חזק
רק אוכל לקבל ממך
אהבת אב.
ולהסתפק בכך.
אהבה שהיא בלתי אפשרית.
[ליצירה]
וואו...
בעיני שיר מ ד ה י ם! איזה יופי של מבנה, זורם, אכן מטלטל,כל שורה נותנת תחושה של עוד, מתח כזה, מן כאב שמתמשך...אהבתי, קבלי את קולי לשיר יפייפה זה.
[ליצירה]
גם אני
גם אני חושבת שאין זה מיועד לקטגוריית השירה,
המון רגישות המון אהבה המון כאב.
עם זאת אני חושבת שיש מקום להשמיט כמה משפטים משום שזה ארוך מידי,כי הכתיבה היא טובה וגם התכן
זאת דעתי.