היות עם מישהי עקומה/לחכות לאינסוף/ללמוד אי אויקלידיות
אלא רק לדעת שרק ישרים מקבילים לא נפגשים, אבל עקומות מקבילות כן. וכיוון שאף איש לא ישר לגמרי- אתה יכול להיות אופטימי...וזו היתה הוכחה מתמטית לכך..
ב"ה
אתה לא צריך להיות במקביל אליה, אתה צריך להיות ממש ממש ממש איתה! על אותו קו! חוצמיזה, ששבילי החיים פתלתלים למדי. אגב, אם אתה מאוד רוצה לפגוש אותה במהרה, אני ממליצה על המלצתו של חתלתול בפורומים בשרשור הקרוי "משפט הדוס השלישי".
רציתי לספר לך שעשיתי מבחן במתימטיקה ואז נכנסתי בשיחה עם המורה הבוחנת ומה הסתבר לי? אתה לא תאמין!
כן! כן!!! זה נכון!
לא מאמין?
תקרא שוב.
עדיין לא מאמין?
ריד מיי ליפסטיק: ישרים מקבילים נפגשים באינסוף.
דוגרי, נראה לך שלא שווה לחכות?
אני אופטימי.
איש.
[ליצירה]
אתה לא חייב ל
היות עם מישהי עקומה/לחכות לאינסוף/ללמוד אי אויקלידיות
אלא רק לדעת שרק ישרים מקבילים לא נפגשים, אבל עקומות מקבילות כן. וכיוון שאף איש לא ישר לגמרי- אתה יכול להיות אופטימי...וזו היתה הוכחה מתמטית לכך..
[ליצירה]
לציבור הקוראים
בקשר לסיפור - זה סיפור די ישן, ופשוט שכחתי להעלות אותו לכאן..
לאחר קריאת הסיפור "דרקון" הערתי שהוא די דומה לסיפור הזה, ורק לאחר שהכותב העיר לי שלא מצא אותו שמתי לב שבאמת לא העליתי אותו על מגש היצירה...
אז.. הנהוא.
[ליצירה]
אדפטיישן.
מאד הזכיר לי קטע ב"אדפטיישן" בו תסריטאי מתחיל מנסה להסביר לתסריטאי מתוסבך באיזו קטגוריה בדיוק אפשר להכניס את הסרט שלו..
הסרט מומלץ, וגם השיר :-)
[ליצירה]
גם אני התחברתי ל"חמש עשרה וארבע שנים" (למרות שאצלי זה יותר חמש עשרה ושלוש עשרה שנים...).
לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף, וכך היה מונה - אחת, אחת ואחת...
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
סיפור טוב, טוב מאד
אבל אפשר לשפר, הרבה מאד.
דבר ראשון (ואני לא מאמין שאני אומר את זה) - תוריד את הסוגריים. על חלק מההערות ניתן לוותר לגמרי, חלק כדאי להשאיר בעיבודים שונים... (על הרוב עדיף לוותר...).
דברשני - הסוף. לך על משהו חזק וסופני.
"ברגע אחד, השופטים הבינו שהתחושה הקשה ביותר, אינה אלא חוסר התחושה, הריקנות המכאיבה בתוך הלב, שחש אדם שאכזבו אותו, או יותר מכך- שאכזב את היקר לו. "
כל זה לדעתי מיותר ודי מובן גם בלי שתסביר את זה (מאותה סיבה שלא אמורים להסביר בדיחה, כך גם לא אמורים להסביר מעוררי רגשות אחרים)
סיים את זה באבחה אחת קצרה וקולעת.
שוב - בגדול הסיפור טוב מאד. סוג הסיפורים הקלאסים שנשארים בזיכרון.
[ליצירה]
כמסר - ממש לא אהבתי...
כפי שהעירו לפני כן: לקחת תמונה שאמורה לסמל את ה'למרות הכל' והפכת אותה לחזון פורענות בוטה.
אגב, איך באמת עשית את זה? :-)
[ליצירה]
אהממ... תודה למגיבים
סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע)
רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-)
בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן?
בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...).
תגובות