אתה,
משאיר לי חום
ולוקח לי קור
ומותח
עד שרותח.
דמי מבעבע
ואתה
מוכן כמו אוכל על השולחן.
חוליותיי התפוקקו
רישרש גם הסכו"ם,
מאנרגיות השיחה
שאריות "האזינו"
משפתיי אני מוחה,
ותחת מפית זו, שאת פי נגבה
אתה ואני,
מרעב נגווע.
[ליצירה]
עושה לדמוע
דיברו על המבנה, על חילופי הדברים ואחר כך הדיבור מתוך העולם הפנימי, זה בהחלט מה שעושה את היצירה למה שהיא, אבל בעיניי מה שנותן לה את הנשמה שבתוך המבנהף זו הנשמה שהבאת מתוכך.
[ליצירה]
וואו וואו
מקאמה מדהימה ובאמת יצירה מליגה אחרת. פרץ של התמוגגות תקפני. תודה להפניית העורך
[ליצירה]
[ליצירה]
אוז למתחילים
סתם מתחסדים. יצירה חזקה. את מוסר ההשכל והתועלות שישמרו ל"כה עשו חכמינו" ולפעולות שבת בשבט ניצנים. אם לילדים קשה להתמודד שיצביעו במקלדת.
[ליצירה]
היי אורנה
במקרה עליתי על קיומך כאן. קיומך במובן של יצירות. אין לך מושג כמה החיים שלך נשמעים שונים ורחוקים ממני ובכל זאת מתוך הכתיבה האמיתית והזורמת דיברה אלי. במיוחד הסיפור הזה, שמתאר התרחשות שגרתית מן הסתם בביתך, גרם לי לחשוב על הכמיהה של אשה כמוך "בניין שלמית", אני קוראת לכן (את מן הסתם גם עונה ללוק החיצוני של ההגדרה, כך אני מאמינה), לקצת לבד. לאישיות עצמאית, אינדיבידואל במרחב המקוון. להתנתק מההגדרות של אמא (ל-11 ילדים שיואו) ורעיה ולהיות קצת מישהי, שמקבלת מיילים ותגובות. הא לך תגובה - אוהדת.