ובצ'ט זה גם עובד? נראה ...
יש לנו 2 ידיים, ו- 4 עיניים (אם אין לך משקפיים, ואתה מצ'וטט, אז זה רק עניין של זמן ;-)) ... שנקרא / נשמע, יותר ממה שנכתוב / נדבר ...
וואלה, חכמים המרוקאים האלה ... בטח צ'וטטו המון ... יש להם גם איזשהו משפט נגד הפרטי?
:-)
[ליצירה]
ובצ'ט?
ובצ'ט זה גם עובד? נראה ...
יש לנו 2 ידיים, ו- 4 עיניים (אם אין לך משקפיים, ואתה מצ'וטט, אז זה רק עניין של זמן ;-)) ... שנקרא / נשמע, יותר ממה שנכתוב / נדבר ...
וואלה, חכמים המרוקאים האלה ... בטח צ'וטטו המון ... יש להם גם איזשהו משפט נגד הפרטי?
:-)
[ליצירה]
---
אתם לא מבינים אותי.
לא יכולתי לתת לזה להמשיך להיות חלק ממני, לא הרגשתי שלם. אהבתי את הכתיבה בזה כל-כך, זה לקח כוחות נפשיים רבים ממני - כוחות נפש רבים השקעתי במשהו שסותר את השקפת העולם שלי, השקפת העולם הנכונה, בתסריט, שלמרות שעבדתי עליו הרבה ולא התפשרתי על רמתו, ברמתו הערכית היה חסר-דת.
אז מחקתי, ניתקתי את עצמי מזה. ויש מדי-פעם בפנים הרהורי געגוע, לכתיבה, למחשבות בלילה על לאן מפלסים את הדמויות ובאיזה קצב העלילה תתקדם, ואיך ייגמר הפרק,
אבל אני שלם יותר, יותר אמיתי עם עצמי, יותר לא מתפשר
מבינים?
[ליצירה]
לפעמים אתה קורא משהו
וההתחלה כל-כך מזכירה לך את עצמך....
אבל ההמשך קצת תוקע את הסיפור *שלך*, למרות שהוא יפהפה.
---
למטב הבנתי, את מדברת על המיועד לך שאינך מכירה, ואילו אני כשקראתי חשבתי על אהובתי.
זה מקסים.
[ליצירה]
---
--------------------------------------
זה היה תסריט,
תסריט חילוני, מתעלם מהדתיות, חוץ מקידוש בערב שבת, ואחר-כך מועדון,
ובאיזשהו שלב שאלתי את עצמי אם אני דתי או לא,
והתשובה היתה כן,
ולכן,
אין לתסריט הזה תוחלת.
אז הוא נמחק.
[ליצירה]
---
מאוד אהבתי את הפיסקה הראשונה. באמת צריך דבר
כזה.
(בייחוד אחרי חוסר שינה)
אפילו כתבתי על זה פעם שיר, שאני הולך לקרוא עכשיו כי נזכרתי בו.
ואולי המטען הזה הוא טיול עם שירה וניגונים?
תגובות