"אם אלוקים נתן לנו פה אחד ושתי אוזניים, זה כדי שנדע שצריך להקשיב יותר משצריך לדבר."
(פתגם נפוץ אצל ערביי מרוקו)
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
- כרונולוגיה של קימה
- חיוך בכל סבל - חלק ב
- סיפור על p שרצה לקנות כובע
- מחסור ומחזור כתיבה
- על המוסריות שלנו כלפי ערבים
קשור אלי
- [ליצירה] שאלה דבילית ...הכל בגלל החום ...הכל בגלל החום...אני לא באמת טיפשה עד כדי כך....באמת באמת באמת אבל אם אנחנו לא נדבר מי כן? [ליצירה]
- [ליצירה] ובצ'ט? ובצ'ט זה גם עובד? נראה ... יש לנו 2 ידיים, ו- 4 עיניים (אם אין לך משקפיים, ואתה מצ'וטט, אז זה רק עניין של זמן ;-)) ... שנקרא / נשמע, יותר ממה שנכתוב / נדבר ... וואלה, חכמים המרוקאים האלה ... בטח צ'וטטו המון ... יש להם גם איזשהו משפט נגד הפרטי? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יו משפט נחמד צריך לומר אותו לקשקשנים . [ליצירה]
- [ליצירה] כשפעם היו כשהיו חכמים אפשר היה גם להקשיב... [ליצירה]
- [ליצירה] רן, זה חלק ממלחמתך בעדתיות ? ;-) סתם, ממש ממש נכון, למרות שלפעמים גם צריך לדעת לדבר יותר מלהקשיב. (כן כן, יש גם כאלו מצבים.) [ליצירה]
- [ליצירה] אם נקבל נפרה את עצמנו לפעמים דווקא במקום הכי פשוט (נשים זקנות ממרוקו) מוצאים את הדבר הכי חכם. [ליצירה]
- [ליצירה] --- והשם, מה משמעותו? [ליצירה]
- [ליצירה] --- את היצירה ה-8,000, ברכותיי. בדיוק לפני כמה דקות קיימתי דיון על תכליתן של יצירות כאלה. כאילו, בהנחה שאת כזאת 0ואת לא), מה המטרה של הפירסום הזה? שיפור העולם? לא. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מה זה העולו הזה? [ליצירה]
- [ליצירה] תגובות... "החזן הנודד" Take it easy. יש מודל בתקשורת (שאני לא זוכר את שמו) שמבטל את דומיננטיות המוען ושטוען שלטקסט יכולות להיות הרבה פרשנויות. לטקסט חיים משל עצמו. מילולית - בגלל זה רמזתי את הכל, ועובדה שזה גרם לחשיבה על המעברות. כשכתבתי את השיר בראש, מה שהיה היסוד, התבנית, היה שבסוף השמיים יזכירו שלא מדובר בפלנטה אחרת. שזה קרה. אודיה - תודה. :) [ליצירה]
- [ליצירה] --- בהחלט, מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מזדהה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממממ..... היי, מישהו דיבר על יחפים? ------------------------------ (מאז יום שני, יום הטיול בשומרון וסיבוב השערים, אני עמוס במחשבות) אוהב את האידאלים, את ההקרבה של נוחות החיים למען ארץ ישראל, גם אם לפעמים יש מעין תפיסת טרמפ על האידיאלים. לא רואה פסול באמירה 'תראה, הנה ערבי.' רואה פסול ופגם מוסרי בריקודי נקמה עם סכינים ונשק ובשירי נקמה (זה עושה לי בחילה ומדכא אותי) יוני, התגובה שלך דמגוגית. ברור שאיכפת לה (ולי) מאחינו יותר מהערבים. המחאה שלה (אם הבנתי טוב) היתה נגד היחס לערבי, שאם לא היה כך, לא היה נגרע דבר מהיהודים (ולכן לא מדובר בהשוואת 'איכפתיות') על חרבך תחיה נאמר לעשו = אדום. והאמירות עם של רוצחים וימח שמם הן לא טובות בעיני. העובדה שהם מעשנים מגעילה אותי. מגעילה אותי. מגעילה אותי. שיר, האומץ של הנערים להגיד כך לנהג ראוי להערצה בעיני. 'אל תשכחי שהנוער הזה חי את המוות ולכן...' - את מדברת על נהייה לא שכלית אחרי הרגשות, וזה לא טוב ונובע מחולשה. בכל מקרה, לא ראיתי משהו לא נכון, לטעמי, ביחס לערבי, ביצירה הזו, אלא רק בתגובה עם הריקוד המגעיל. =================================== אבל כל הדיון הזה, לפני הדיון על יצירה, הוא דיון על נקודות מוצא ביחס לערבים. ======================== וזה כתוב ממש יפה, באמת. תיאור החתונה מקסים. תיאור הנוגות שעלתה בך למראה הערבי המתייסר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, זה יפה... אפשר להעביר על הדבר הזה תוכנית. "כשהנשמה מאירה...." כתבתי על זה הרבה להרבה אנשים. שמחה עוזרת להביא את הטוב ולהבין, או לקבל, את הרע. (רק חבל שאחד המסרים היה להיותפסיבי ולא לנסות לשנות) [ליצירה]
- [ליצירה] --- התיאורים שבהתחלה.... ממש מזכירים לי את עצמי במרינה באילת, על החוף בטיול השנתי. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] --- אהבה היא כמו אופניים, אם קל לך, סימן שאתה בירידה. (עיבוד על משפט מהפרק האחרון של משחק החיים) [ליצירה]
תגובות