משגב לעתו בעת צרה
לעת ערבו של יום
עת צל אכזר פושה
ומאפיל עולם ומלואו
מגדל אור בלב ים
ים רוגש ונוגש
מלא מים זידונים
להטביע ולהכרית
ובהר ציון הפליטה
עת יעלו בהר מושיעים
והיה קודש
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
--
תודה
הסיפור עלה במוחי בעת שראיתי ואני רואה בשוק העירוני זקנות באות בימים/זקנים באים בימים הסוחבים סלים כבדים יותר ממשקל גופם, וכל זאת בשביל כל המשפחה הבאה בערבי שבת להתארח.
[ליצירה]
תודה חברים :-)
השיר יכול להתפרש הן בהיבט הרומנטי והן בהיבט הלאומי -כארץ עזובה המחכה לבנה.
אם שמתם לב אין כאן תיאור של סביבה מעובדת אלא תיאור של טבע כמעט בתולי שמחכה לעיבוד:
שדות בור ובר, נחל זורם בלאט ותפרחת אביב
[ליצירה]
שיר המסכם את תלאות המאה ואסונה יחד בד בבד עם ההתקדמות הטכנולוגית והאנושית.
מאז עברו כשבע שנים והן התנהלו בערך כמו המאה שעברה:
אסונות יחד עם התקדמות
תגובות