כל קוויך ניטו
כשמש שחר בוקר
מרמזת על הבאות
עלי ארץ שוקקה
כל גלייך זרמו
כשערך הגולש
ממש אל ברכייך
והוא מסב לב
כל אהבתך סערה
והיא כגל און ופרא
בליל סיעורין ורגש
מלא תשוקה ורטט
עלי חופו האבוד
של גן העדן
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
---
מתחיל במילות גנאי ומסתיים בסיום מפתיע:
גם רוסיה, גם דוסית -שילוב נדיר :-)
וגם אתה מאוהב בה
מתחיל שגרתי מן הרחוב -מסתיים במשהו נעלה :-)
חביב
[ליצירה]
אומר לך דבר אחד יא ירושלמי.
אם היית כאן ב47 ו ב48 היית עושה שני דברים - או שהיית בורח כמו נמושה. או שהיית נלחם על חייך. כי הברירה הייתה: חירות או מוות.
אף אחד לא עזר לנו להילחם והמדינה לא הוקמה על מגש כסף. ראה את מספר הקרבנות העצום יחסית של אותה מלחמה - ששת אלפים קרבנות ובהם אזרחים רבים שנהרגו במגה פיגועים.
בין דצמבר 47 לאפריל 48 נרצחו לא פחות מ1500 אזרחים. להזכירך בשנות האינתפאדה השנייה (2000-2004) נרצחו 1100 אזרחים.
ותוסיף בבקשה לכך את הפוגרומים שאירעו באותה עת במדינות ערב על ידי אחיהם של ערביי ארץ ישראל ובייחוד אירעו מעשים כאלו בערים חלב, עדן וקהיר. שוד, אונס ביזה, רצח ועוד. אבל שם אין שמואל ירושלמי שיבוא ויצעק חמס חמס חמס.
לך תחקור את הפוגרומים האלו. אולי תעשה מזה שיר
תגובות