את כל תלאות היום
שוזר
בשתי וערב
בעמדי לפניך בתפלה,
השכם וערב.
מתעוות
בייסורי
ובשל אחרים.
אנא,
עשה שתהא תפלתי קבע,
ולא תחנונים.
ואל תפגע בי.
ממזר פרחים
-
ממזר פרחים כואב,זה מה שאת אוהבת...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רק רציתי לומר סליחה. עם כל רצינות נדחף לי גם הומור. בתגובה הקודמת כתבתי רק את ההומור (יותר נכון ציניות). אני אוהב שירים כאלה,שאמנם מכסים טפחיים אבל גם מגלים טפח ונותנים גם לי מקום בשיר (ויש כ"כ הרבה שירים שלא עושים את זה...). אוף,למה לא כתבתי גם את זה קודם? איזה נבלה אני... ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב אחרי הרבה זמן, בעקבות ההקפצה. הסיפור נשאר יפה כמו שהיה בזמנו, רק שעכשיו הוא יותר מובן לי. אז לכל מי שטען שהפילוסופיה כבדה מדי לילדה בסיפור, שפשוט יבין שהילדה היא רק פלטפורמה להעביר את התובנות לקורא, בשאיפה ובהנחה שהם לא יהיו כבדות מדי עבורו. לגבי הדברים עצמם- ה"מבוגרים" באמת מעצבנים כשהם מסתגלים רציונלית כ"כ על כל מה שנראה לנו,התמימים, כקסום. הבעיה הרצינית מתחילה כשאנחנו מתחילים לפוצץ לעצמנו את בועות התמימות. זה קורה לצערנו, כשמתבגרים. רק טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל למה? (יצא לי שנון..) מכל הפסוקים בשיר השירים דווקא את "ביקשתיהו ..." יש כ"כ הרבה אחרים שיתאימו, שמתארים את הקטע של "קמתי אני לפתוח לדודי, דודי חמק עבר". ניחא. [ליצירה]
- [ליצירה] באתי בגלל ההמלצה נשארתי בגלל הרלוונטיות. גם אני לא הבנתי את כל ה"ר-ב-ד-י-ם" (: אבל כל העניין שלפעמים גם כשאתה יושב ולומד, זה לא באמת "שלך" הוא מטריד. ותשאיר את הניק כמו שהוא... :) [ליצירה]
- [ליצירה] כי יסופר ואיך אעלה אל אבי ואומר לו שבנו הוא נביא? הנבואה, לשוטים היא ניתנה אז אני אדחק לפינה... בך לא ארצה כאן לפגוע, אך דבר לא נותן לי מרגוע: אשתך, (שהייתה צנחנית?) היא עד כדי כך קמצנית??? היא בחרה לה חתן לתמיד רק בגלל טעותו של פקיד? בי עולה מחשבה מצמררת מה הייתה עושה אז הגברת אם חלילה היה שם נכתב טוראי אילנית ולדיסלב" היא הייתה גם לזה מתקבעת ומייד חיש לרוסיה נוסעת? טוב, אפסיק כאן על צג להשמיץ ולהוציא פה לשווא את המיץ אך לפני שאתן להגיב רק אודה: הסיפור הוא מגניב! [ליצירה]
- [ליצירה] . לא אשתוק על שמריי ואומר שזהו אכן שיר יפה, ואני אוהב שירים הבנויים על דימוי אחד לכל האורך. חשבתי לכתוב שזה מזכיר את הסגנון של ילד, שיכול באמצע מילים גבוהות לזרוק מילה יומיומית,ואז ראיתי את התגובה שלו... חזרה מתוקה על ה"אפילו,אפילו" והכותרת, הכותרת... בקיצור,טוב שהשיר הוקפץ,שקוייעח ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לך שבת בנאדם, חסר לך כדור בכוננות... [ליצירה]
- [ליצירה] הנה כאן ממשיך להסתובב הגלגל ומראה פה למה השרשור מסוגל כי התחלנו לכתוב לפני זמן רב מספור ואני אז ניסיתי לדרוש ולחקור על מרב, מיקומה ודברים נוספים ועכשיו זה תורי להסתיר ת'קלפים אם תרצה שאומר מהיכן אכירך אוכל חוק קטן וחשוב ללמדך הוא נקרא חוק הדתיים השלובים וכמו כל דבר הוא מורכב משלבים: אם יש אדם דתי במקומותינו סביר לחשוב שמכיר הוא את שנינו ואם אראה לו את זה השרשור יאמר הוא "אורי?! אני מכיר, זה ברור! הוא גר לידי בישוב המדהים והוציא הוא אפילו ספרי ילדים" את שם המדליף לא כאן אספר, רק אם אחזור בי במועד אחר... [ליצירה]
- [ליצירה] . ממש נחמד, יכול להיות שמתחילים לראות פה יורשים לאורי עמירם? (כי אם כן זה אומר שאני מתחיל להשתולל פה, סטייל "איזה חג תאהב מרב" של אורי...) רק טוב. ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] ילדה, למה לטעות במילה האחרונה למה... "ב"חיוכים... בהחלט שיר ילדים,אם כי בחלק מהמשפטים החרוז לא יושב מדויק. תקריאי לעצמך ותראי איפה לשפר. ולאלדר- "חיוך זה מה שאומרים"? [ליצירה]
תגובות