גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
---
גם לי יש קטע כזה שכתבתי לפני חודש באחד הלילות, ואותו כתבתי כקטע מהלב, בלי צורה.
נראה לי לפעמים, שאחרי שכתבת שיר בפרץ של התרגשות, ואז אתה מוחק או משנה בו איזו מילה כי היא לא תתאים למשקל, הוא גם מאבד משהו, אבל גם מקבל.
מין יחסי גומלין שכאלו.
[ליצירה]
...
אהבתי (:.
הזכיר לי את הטיוטות שנעמי שמר צירפה לספרים שלה..
וכמובן שתמיד מעניין לראות כתב יד של אנשים, שבד"כ רגילים לקרוא אותם בכתב הרגיל הזה של האתר...
אז תגיד, חזרת?
אחרי הפרידה הדרמטית?..
[ליצירה]
היי...
חצי שנה שלימה עסקנו בנושא הזה שנה שעברה בסדרי עיון בישיבה.... אז זה ישר עלה לי מול העניים בסימן קריאה ביינישי שכזה.....
[ד.א. יש על זה 'קצות' נ-פ-ל-א!!] :))
אני לא יודע איך הצלחת לכניס את כל הסוגיא ככה לכאלה משפטים קצרים.. זה כשרון אמיתי.
מה גם - אני גם מצטרף לקודמתי כאן ולגדולה ממני בחודשים - חסר ביצירה הזו משהו -
פתרון.
[כי אני נורא אובססיבי בדברים האלה...]
נכון, המחשבה קשה, וגם ההרגשה...
אבל תמיד יש פתרון! תמיד יש מוצא!!!
אין דבר כזה מצב אבוד. אין.
ולא צריך לצטט את ר' נחמן בשביל זה.. זה ברור.
:)
[ליצירה]
יפה מאוד!
רק הייתי מחדד את האותיות, הן -נ-ו-ר-א- מעורפלות (זה התרגום של BLURING?) היה לי די כואב לקרוא את המשפט. (זה מאמץ מאוד את העיניים, כי הקווים רכים מדי לעומת ה'שחור' שהוא חד נורא, זה די מכאיב בעין כשמתאמצים לראות מה כתוב).
[ליצירה]
...
:-] או... זה באמת קיטצ'י...רק הייתי מצפה לאיזה שהוא פרפר שיתעופף שם [או שלא..] כדי להעצים את המעבר... {יוו.. בסיפורים האלה המעברים שלך ממש חלקים! <הייתי אומר 'נא לרדת למציאות בבקשה..' אבל היית עונה לי בטח 'מה, הרב זצ"ל לא מציאותי היה?!'..^_^>}
דוגמא טובה לדבר, 'הליכה והרהורי חזרה'... הרבה רעיונות ניגוד למדתי משם... [-בדר"כ צריך להעצים משבר כדי להגיע למסקנה חיובית, כ"כ.]
גרעין מעולה של סיפור, כתוב טוב ומסוגנן... [רק ל'טרגד' [מלשון טרגדיה] או 'להרא' [מלשון הראויות...] את הסיום... איך זה יכול להיות שתוך שניה יש פתאום קרן אור אם בכינו עכשיו שעתיים? [טוב, זה בד"כ כן.. לא דוגמא טובה אוף...P)]
והכי אהבתי - איך שבסיפורים אנשים יכולים לחשוב משפטים מעוצבים כאלה... {או - איך זה שכולנו בסיפורים חושבים כמו ש"י עגנון או מרים ילן שטקליס לפחות...
פשוט ניסיתי את זה פעם.. ואףפעם לא יצא לי שחשבתי 'להיות, או לא להיות! זו שאלה!!' אלא פשוט יצא לי 'יווו.. איזה באסה....' :))
[ליצירה]
//
אז צריך להפריד בין הביקורות. את מביאה ביקורת בוטה מאוד על חלק מציבור, ומערבבת בין כמה דברים כאילו הם אחד. יש כמה תופעות של 'נוער הגבעות' חלק חיוביות יותר, חלק פחות, אבל לא מערבבים את הכל כמו סלט סתם ככה... [זה לא יוצא כ"כ טעים בסוף...]
יש ביקורת על החתונות המוקדמות שלהם, זה אחד.
יש על הסגנון ה'אנטי מערבי פרנציפי', זה שני.
ויש על ההחצנה המילטנטית, זה שלישי...
על כל אחד ואחד ניתן להתווכח, ובנפרד.
להתחתן מוקדם זה לא בטוח דבר רע, זה שברוב הישיבות מעיפים מי שתהחתנן לפני שיעור ג' זה לא מוכיח דבר. [ובמקרה שמעתי על זוג שהתארס לא מזמן שכבר הורס פה את הסטסטיקה...]
ומי אמר שצריך כל הזמן ללכת ע"פ צו אופנה לבית וורסצי? כל מי שלא הולך על 'קרוקר' מנודה? ונכון, זה מזעזע לשמוע אנשים שהולכים יחפים, כמעט כמו שמזעזע לשמוע שיש כאלה [שמועה הוגנבה לאזני] שהולכים עם סנדלים [ולא רק בט' באב!!!!], אני לא קיבלתי את הלשון הרע הזה בהתחלה, עד שראיתי שיש סדיסטים כאלה...אבל עדיין, יש כאלה... את הטענה הזו אפשר לטעון גם חלקים אחרים בקלות רבה.
ולגבי ההצהרות - יש ויש. נכון, אולי אצלנו בישיבה למשל כל פעם שמתחילים לשיר [התיכונית.. לא אנחנו, כמובן..] 'זוכרני נא' אז כולם ישר מתחילים לעשות 'שששש!!!' ומחליפים שיר... ובפורים זה לא עזר עד כדי כך שהרב היה צריך להתערב 'לא לא!! לא את השיר הזה... שיר אחר!!'
נכון. אבל בישיבות אחרות זה אחרת...
קיצורים של דברים - אני חושב שהביקורת 'מעט' בוטה, בעיקר בגלל החלק האחרון, שללא המיקוד המסויים מאוד של הקטע ההוא נשמע נורא...אה...פרובייליני...
צריך להזהר בניתנת ביקורות, כי זה נשמע כאילו אף אחד לא נכנס לשם בלי לקחת איזו שאיפה מהנרגילה...
כתוב יפה, בכל אופן..
[ליצירה]
//
תודה
רק צריך לזכור שבארץ אין כל כך 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ' - אלא 'קצת פחות שמיים ויותר ארץ+כביש+מכוניות חונות+אספלט+גדר'... אפשר לראות למטה במרכז את הפינה של החומה...
'מעל לקיר בטון...'
[ליצירה]
מה, איפה הפתרון?
מול העניים הפתרון -
'לא מוותרים על גן עדן בגלל שהדרך אבדה...' שבא בעקבות 'אני לא רוצה להכנע'....
המממ... זה נראה לי כמו איזה שהוא פתרון כזה... או כמו שהיה נוהג לצעוק רבי נחמן 'גוועעעעעעעעעעעעלללללדדדד!!!! {חסה וחלילה בלעז] אין יאוש בעולם כלל!!!!'
או כמו, להבדיל, שלמד בע"פ כבר כל מי שראה ת'סרט 'Finding Nemo' - 'ג'סט קיפ סווימינג, ג'סט קיפ סווימינג... ג'סט קיפ סויימיניג סווימינג סווימינג....':)
[או בקיצור בעברית פשוטה - קשה, אבוד, נורא, סופר בעיות, פח זבל של דיעות - ועדיין - רק שניה תנו לי להוציא פה מהכיס את הפתק של 'בשבילך נברא העולם!!' ולהיזכר בכך שהמטרה [כנראה היחידה כמעט] של התכונה הכה אפריורית באדם הקרויה 'גאווה' [רח"לללל...טפו! :-))] המטרה שלה היא בזה...
כמעט נשברים? מתעופפים באוויר של אחרים? - אבל אני לא רוצה להכנע....
נורא קשה??? אפשר להשתגע?? לא מוצא עכשיו את האור למרות שמחפש אותו בנרות מנקודה לנקודה?? - אבל לא מוותרים על גן עדן רק בגלל שהדרך אבדה....
לך, קדימה!
בעוז.
אל היכן שאף אחד עוד לא היה! [טוב זה שליפה קצת סטארטראקית שלא קשורה...:-]]
בעוז - קדימה! [תשלימו לבד את החרוז...]
תגובות