חטא - הקפיטליזם,
חובט זה מכבר,
על עצמותיו של עם -
הפועלים;
רודפי - בצע
ותואווי - שמנת,
על הררי - הנאתם,
נחים בשאננת.
על דבש - זיעתם של ההמונים,
הם מעבים את כיסם;
ניצוקים אליו זהובים,
כמקרן - שִפעַם.
אך עונשם,
קרב בקצב - הסערה!
ברוב הקטע אתה צודק, הקפיטליזם רע לעובד וטוב לבעל ההון.
אך בל נשכח כי לקפיטליזם יש איזשהוא יתרון:
התחרות הכלכלית שבזכותה פורחים משקים בעולם, ושהיא טובה ליחסי היצרן-צרכן
איך תדע מה אתה שווה בחברה לא קפיטליסטית. ניצול פוטנציאל אישי יכול לבוא לידי ביטוי רק כך ואת החברה צריך למדוד ביחסה לחלש כי מי שיש לו רק יכול לחשוב על מי שאין לו כי מי שאין לו חושב רק על זה שאין לו.
כמובן שצריך איזון סוציאליסטי כי קיצוניות רעה לכל צד שלא תיקח אותה פשוט את נוסחת הקסם של האיזון עוד לא מצא אף אחד למרות שניסו
[ליצירה]
----
ברוב הקטע אתה צודק, הקפיטליזם רע לעובד וטוב לבעל ההון.
אך בל נשכח כי לקפיטליזם יש איזשהוא יתרון:
התחרות הכלכלית שבזכותה פורחים משקים בעולם, ושהיא טובה ליחסי היצרן-צרכן
[ליצירה]
איך תדע?
איך תדע מה אתה שווה בחברה לא קפיטליסטית. ניצול פוטנציאל אישי יכול לבוא לידי ביטוי רק כך ואת החברה צריך למדוד ביחסה לחלש כי מי שיש לו רק יכול לחשוב על מי שאין לו כי מי שאין לו חושב רק על זה שאין לו.
כמובן שצריך איזון סוציאליסטי כי קיצוניות רעה לכל צד שלא תיקח אותה פשוט את נוסחת הקסם של האיזון עוד לא מצא אף אחד למרות שניסו
[ליצירה]
לדוב
לא, לא שואה, לא גירוש ספרד וכו', לא קרו בגלל הציונות, כל אלה קרו בגלל שנאה כלפי יהודים, שראשיתה עוד במלחמות דת מראשית הנצרות. העניין הוא, שהציונות גרמה להתעוררות מחודשת של הגזענות ושנאה אנטי-שמית כלפי יהודים. כי צריך להבין, כששליט מסויים עושה פשעים, מי שמשלם זה פשוטי עם מבני עמו.
[ליצירה]
לאסף
לא מצאתי את השגיאות עליהן הצבעת לי; בכל אופן ייתכן שלא שמתי לב. ולגבי הטבע האנושי, אז אכן, יש דברים שאולי מנוגדים למצב כפי שהוא היום, אך כידוע, תודעת האנשים משתנה עם השתנות ההוויה בה הם חיים.
[ליצירה]
תגובה לעיל, עם תיקונים
כל עוד נמשך הכיבוש,
לא ייגמרו הפיגועים!
שרון,
הוא השער אל התופת,
בשם הגנה על החיים.
יוצא לתקוף,
כאשר את השלום,
יש לעשותה.
בונה גדרות,
כשיציאה מהשטחים,
היא התרופה היחידה.
גם הרוגי הפיגועים,
על מצפונו הטמא והפרוע.
יש להחליפו. נקודה!
[ליצירה]
שמע, חזן ללא מניין מתפללים!
עתה, אין לי שמץ זוטא של ספק, כי הנך בור בשירה, כי הרי, כל המילים בהן השתמשתי ולא הבנת לפשרן, אלה מילים כה מוכרות ששיניתי את צורתן, לשם גיוון וחריזת השיר.
בברכה! ירושלמי
תגובות