פתחי התריס עלמה נחמדת
פתחי החלון לזרימת הרוח
בכדי שאכנס חרש
ועמי מנגינת הגיטרה,
אז נשב ונשוח יחד
לאור נרו של ערבית
הדולק לו חרש
על שולחנך הקט,
עץ האקליפטוס בחצר
יקוד לכבודך קידה חורגת
מפאת הרוח הנושבת
מחוף הים הגלי
לכיוונך.
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
ואו ירושלמי, האם אתה מאוהב בשתי נשים? אז יש לך מזל.
ושתדע ירושלמי. שתי נשים יכולות להיות כמו שוקו וניל או כמו תות בננה או כמו שוקו אגוזים. אבל מאידך יכולות להיות כמו חומץ ופלפל חריף או כמו גללי חמור בגבינה עבשה
אבל, אני מאחל לך כל טוב עם שתי הנשים, במקרים מסויימים זה יכול להיות ממש נעים...
[ליצירה]
ואו איזו פסטורליה!
אני זוכר את המסגדים שהיו בדרך הנשיאים ולאורך דרך מצדה ושדרות טוביהו עד שבאו הציונים והפכו אותם לבלוקים ארוכים. אני זוכר את בית החולים אל סורוקה שהיה בית החולים המרכזי לבדואים ופלסטינים לפני שבאו הציונים והקטינו את מימדיו ואני זוכר את האוניברסיטת אל קודס (כיום בן גוריון) שהואילה לקבל יהודים לשורותיה והחצופים האלה גירשו את הבדווים ואת המרצים וב48 החריבו אותה עד היסוד.
תתעשת בן אדם. מה הייתה באר שבע עד 48? תחנת מסחר. עיירה מאובקת. נקודת מפגש ושאיבה לשבטי הבדואים. היהודים הביאו את הברכה
תגובות