דלי אני, יוצא
את עצמי אל חדר מרחב
בתנועת אשה
שוטפת רצפה פוזמת שיר
אני חומר נוזלי במעגלי אינסלטצית מרפסת
מקיא לבי לבי, עיניי לרחוב
כמו חולה, סדין, קירות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] * נהניתי לקרוא אמנם נדמה לי שאיבדתי את חוט המחשבה בין התלמים ובמיוחד במהלך השורה 'עקרות היא דבר זמני היא מחיר הפרי.' [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ומרגיע... [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להגיב כבר אתמול ולא ידעתי מה לומר. אז אומר שזה יפה מאוד ככה כמו שזה. ואני מעדיף לחשוב שזה נראה ככה כי כך רצית ולא כי אין סורק. וזו לדעתי התמונה הטובה בשלישיה האחרונה. והחצאית והמים וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרף לכל אלה שמעליי. כתוב משכנע מאוד. חזק וברוך. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה מאוד. עושה רושם של הרבה אומץ לעמת את עצמך בעצמך. חזקי ואמצי. [ליצירה]
- [ליצירה] איה-קטנונית תודה על תשומת הלב לכל הריקים בשיר. כנראה שלא קראתי מספיק פעמים את השיר בניסוחו הנוכחי. תיקנתי איכשהו. (האמת שחסרה לי שם מילה) [ליצירה]
- [ליצירה] ווי מיה מה אני אגיד לך. זה בודאי מפתיע הסיפור הזה. תפסת אותי ממש לא מוכן לסוף הזה. (בחולצה שחורה ולא מגולח) [ליצירה]
- [ליצירה] העליתי תמונה באיכות טובה יותר. [ליצירה]
תגובות