שיר כמו פרפר
לובש צורה, פושט צורה
קם מן העפר
ועף בחזרה
רק פורש כנף
וכבר הוא חי בזמן שאוּל
של חיי מדף
ושוב- הגן נעול
כל חייו רק יום
צמא לְצוף, לאות חיבה
אך שב לארכיון
ולא נודע כי בא.
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
----
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
[ליצירה]
[ליצירה]
.
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
[ליצירה]
מצעד המרגנית
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
[ליצירה]
אני מסכים
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
מזל טוב ממזר - פרחים כבר בדרך
(שמת לב לתיחכום במשפט שמעל?)
בשׂוֹרה שכזו - היא בשׂוֹרה נהדרת
(איך בשכונה לא סיפרו לנו כלל?)
ועכשיו תגלה במטותא ממך
מי זו אשר את את ראשך מטייסת
אתה הן לימדת אותי בטובך
את חוק הדתי-השלוב (של הכנסת?)
כי בזאת תיבחן ממזרוני שלנו
אם לחוק שלימדת ישנו גם כיסוי
-אם המיועדת מוכרת גם לנו
סימן שהצליח לך הניסוי
בקיצור - נא לתת כאן כל פרט מעניין
שם, וכתובת, וגיל - את הכל בלי תנאים!
וחשוב ביותר - אל תשכח לציין
אם אוהבת היא "בלי" או אוהבת היא "עִם"....
[ליצירה]
----
מאיר אריאל כתב תם השרב הגדול. הנוסח המופיע כאן לעומת זאת (לפחות השורה הראשונה) מככב באתר אבטיח www.avatiach.com כבר זמן רב. לצערי האתר ברגע זה בתקלה, אז אני לא יכול לראות מי באמת כתב תמש הרב.
[ליצירה]
---
ממזר אם כן, נשאר ממזר
וכראוי למתגייס
כמעט אל כל פזמון חוזר-
ז'רגון צבאי הוא מייחס
ממזר, רק את אוזניך שטוף
כי יש הבדל עוד לפעמים
בין תוף סתמי לעור התוף
(או שמא שמת אטמים???)
[ליצירה]
---
יפה אמרת חתלתול. זאת ועוד- מהיכן הבטחון העצמי (המופרך אגב לדעתי) של הילד ש"רוב הקוראים לא ירדו לסוף דעתו של הכותב" ועוד בנשימה אחת הוא מציין שהאינפורמציה מוגשת עם כפית כסף לפה של הקוראים, ומציע להקשות עוד יותר על הקוראים בהבנת כוונותיו "הנסתרות" של הכותב וזאת בשם "העלאת הרמה". האם שמעתי פה נימה של זלזול מתנשא?
[ליצירה]
---
ובכן - לדעתי - ישנן עליות ומורדות ברמת המוסריות של העמים האלה, והשיר הזה אגב מנסה לרמוז בעיקר על המורדות. מאז שאלתרמן כתב בשבחי הלשון השוודית "הדלה" שאין בה ביטויים כמו "קצה גבול של יכולת" (בהקשר של קליטת פליטים יהודיים במלחמת העולם השנייה), זרמו כבר מים רבים בפיורדים הסקנדינביים, והלשונות הנורדיות התעשרו בביטויים אנטי ישראליים לרוב. אגב, המדריכים במוזיאון המחתרת הדנית, טורחים לרוב להתנצל ולהדגיש שמבצע הברחת היהודים לשבדיה במלחה"ע הII, נבע משנאת המן (הגרמנים) ולא חלילה מאהבת מרדכי. יש לי גם השערות מהיכן אתה שואב מידע סקנדינבי, אבל כדבריך-בהזדמנות אחרת...
[ליצירה]
הכותרת של השיר באה לרמוז על איזו תקופת "פוגרומים" מדובר. אימי שתחי'ה עלתה ארצה עוד לפני השואה ועד היום לא עמד בה הכוח לחזור לבקר בעיר ילדותה שרוב תושביה היו אז יהודים. 70 שנה לאחר עלייתה ארצה, חזרנו לשם אנחנו, בני הדור השני, לחפש שרידים מן התופת.
[ליצירה]
----
נושא אלומותיו - אתה כנראה קורבן של הסטיגמות שהתקשורת מוציאה על הציבור הזה. חלקו הגדול כן עובד, ואפילו קשה מאוד. חלקו הגדול משלם מיסים והתקציבים שהם מקבלים הם בזכות ולא בחסד. שלא לדבר על זה שחלקו (הקטן אמנם) כן משרת בצבא, אבל הציבור כולו זוכה לאותה מידה של בוז ושנאה. יש לי אח חרדי למהדרין ששרת שרות מלא בצבא חובה, קבע ומילואים ועובד סביב השעון כדי לפרנס את משפחתו ועדיין זוכה לקיתונות של בוז מכל חילוני שרק רואה אותו. התקציבים שמקבלים מוסדות התרבות החילוניים והאוניברסיטאות החילוניות מקובלים מאוד על התקשורת המפרגנת להם. יש כאן בהחלט צביעות רבה של ציבור שלם שמוכן לקבל בהבנה ובאהבה פרזיטיות מכל סוג, מלבד זאת של החרדים.
תגובות