שיר כמו פרפר
לובש צורה, פושט צורה
קם מן העפר
ועף בחזרה
רק פורש כנף
וכבר הוא חי בזמן שאוּל
של חיי מדף
ושוב- הגן נעול
כל חייו רק יום
צמא לְצוף, לאות חיבה
אך שב לארכיון
ולא נודע כי בא.
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
----
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
[ליצירה]
[ליצירה]
.
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
[ליצירה]
מצעד המרגנית
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
[ליצירה]
אני מסכים
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
----
ובכן ממזר - כאן שוב תקפת
ואת אפך כאן שוב דחפת
לתוך חיי הנישואים
של זוג אחר (כך לא עושים!)
אשתי, אגב היא נח"לאית
(כן, אז, זה עוד היה להיט)
ובהחלט זו הקצנה
לומר שהיא התקמצנה
הרי בגיל הנישואים-
בנות פטורות ממילואים
ולדיסקית, זאת אל תשכח,
אין אז כל ערך כך או כך
וכאן אוסיף: אפילו אם
היא עוד שרתה במילואים,
היה אז צה"ל מממן
תיקון (יש לו תקציב שמן)
אם כן, גם מאידך גיסא
זה לא היה בא מכיסה
כלומר ממזר, חדל קשקשת!
התנצלותך כאן מתבקשת
[ליצירה]
----
מישי אחרת - אל תתנצלי
טוב שהגעת לחסות בצלי
הכנסת האורחים היא אצלינו בדם
(וההוכחה - היא כל מה שקדם)
וטוב שבין כל החורזים לתפארת
הגיעה אלינו בסוף גם - סופרת
שספרה כל שירשור כדת וכחוק
(ובינינו - מי כבר אחריה יבדוק...)
ובכן את טוענת לפ"ז שירשורים ?
אז אני כאן נפלתי בפ"ח...חברים...
ולא אאריך כאן יותר...רק מפחד
שבסוף עוד אפול מן הפ"ח אל הפחת...
[ליצירה]
יוסף שמח - מה נשמע?
התחלת שוב בהנשמה-
מלאכותית, של השירשור,
וזאת בלי לבקש אישור...
אך העיתוי בכלל לא רע -
כלומר, לקראת מתן-תורה,
ואם שאלת על מרב,
אומר לך, דרך אגב,
שהיא כמעט בת ח"י שנים
ואם תרצה עוד נתונים
תשלח לי הודעה חת שתיים
(סתאאאם...היא בכלל תפוסה בינתיים)
אז זהו. חג-יוסף-שמח
להתראות ולהשתמע!
[ליצירה]
מזל טוב ממזר - פרחים כבר בדרך
(שמת לב לתיחכום במשפט שמעל?)
בשׂוֹרה שכזו - היא בשׂוֹרה נהדרת
(איך בשכונה לא סיפרו לנו כלל?)
ועכשיו תגלה במטותא ממך
מי זו אשר את את ראשך מטייסת
אתה הן לימדת אותי בטובך
את חוק הדתי-השלוב (של הכנסת?)
כי בזאת תיבחן ממזרוני שלנו
אם לחוק שלימדת ישנו גם כיסוי
-אם המיועדת מוכרת גם לנו
סימן שהצליח לך הניסוי
בקיצור - נא לתת כאן כל פרט מעניין
שם, וכתובת, וגיל - את הכל בלי תנאים!
וחשוב ביותר - אל תשכח לציין
אם אוהבת היא "בלי" או אוהבת היא "עִם"....
[ליצירה]
---
אל תעירו ואל תעוררו: צר לי לומר זאת - אך ברגע שמי מאיתנו יגיע לקרסוליים של הבנת עומקו האמיתי של שיר השירים, ניתן יהיה אולי לעשות כאן השוואות. עצם העובדה שהנושא (שיר השירים) הועלה כאן בהקשר של שירה אירוטית או סמי-אירוטית, מראה רק כמה רחקנו כולנו משלמה המלך. ואשר לעצם העניין- לטעמי שירה אירוטית פוגמת לא רק בטוהר השירה אלא גם בטוהר ה"אירוטיות". נכון- אם מחפשים טוב, רמיזות אירוטיות ניתן למצוא גם אצל ביאליק ואלתרמן ולאה גולדברג, אז איפה הגבול? הגבול לדעתי הוא "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" - מי שלא מחפש - לא מוצא. ואם מוצאים בלי לחפש? מתעלמים וממשיכים הלאה. הייחוד של היהדות הוא שהיא מציבה גבולות וסייגים כי אין אפוטרופוס לעריות. מי שבכוח מנסה לצוד נפשות לתוך שטח B ו"להזמין אותי להתמודדות" לא יקבל את ברכתי, ולא בגלל שאני "גולש רגיש", אלא בגלל שהוא כופר בעצם הקונספציה של "עשו סייג לתורה", שאני שומר לעצמי את זכות הבחירה לדבוק בה. ולא- אני לא מצדיקי הדור- כבר קראתי גם הרבה רפש ברשת - אלא אדרבא - מי שנכווה ברותחים - נזהר בצוננים וזוהי התורה כולה על רגל אחת. ובמידה שתסלחו לי על הפרסומת- אני מפנה אתכם לשירי "יריד הכזבים" המרמז בין השאר לאותו נושא אבל מההיבט הקולנועי שלו.
[ליצירה]
---
גם לי, ממזר, לקח קצת זמן
אך תגובתי כדלקמן:
אני, ממזר, רוצה עכשיו
לתבוע את עלבון מרב.
בתגובתך עברת גבול
(ואין הכוונה לחו"ל)
כי את מרב כה העלבת
(בצחוק ??? - את זה ספר לסבתא!)
כאילו לכולם ייטב
אם לא נזכיר כאן את מרב!
זאת הוצאת דיבה רעה
וכי במה מרב חטאה?
על כך אני דורש, ממזר
שתתנצל מהר מהר!
(והנה קונטרה לסיכום
"נכון" - "קיפוד" = חרוז עקום!)
[ליצירה]
נשמה - השורה האחרונה לא הפוכה. המילה "רחוב" מתחרזת ל"פרנקובסק" מכיוון שהאותיות "סק" של פרנקובסק הם בשווא נח ולכן אינם מורגשים בהגייה. יהורם טהר-לב בספרו "מדריך לכתיבת שירים ומאקאמות" כותב: המשוררים של השירה העברית החדשה - אלתרמן, שלונסקי, לאה גולדברג, רחל ובני דורם.....גילו לנו...שהאוזן שומעת בצורה בולטת לאו דווקא את העיצור האחרון של המילה, אלא את התנועות והעיצורים שלפני האחרונים. ולכן מצאנו אצלם חרוזים כמו "לוכדת" ו-"חדר" (אלתרמן - פגישה לאין קץ) ו-"אבן" עם "יושבת" (נעמי שמר, ירושלים של זהב). ולכן גם "רחוב" ו"פרנקובסק" לחרוז כשר ייחשב.
[ליצירה]
מצעד המרגנית
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
תגובות