שיר כמו פרפר
לובש צורה, פושט צורה
קם מן העפר
ועף בחזרה
רק פורש כנף
וכבר הוא חי בזמן שאוּל
של חיי מדף
ושוב- הגן נעול
כל חייו רק יום
צמא לְצוף, לאות חיבה
אך שב לארכיון
ולא נודע כי בא.
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
----
הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת
. והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת".
[ליצירה]
[ליצירה]
.
יש את הלינק יצירה אקראית
לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית.
חייבים להשקיע כדי להגיע.
למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים.
עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע)
ואחרי הכל - הבעיה, בעיה.
[ליצירה]
מצעד המרגנית
אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית...
[ליצירה]
אני מסכים
לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור!
[ליצירה]
----
ממזר, כאן לי "עמרם" קראת ???
ובכן בלי דעת...גם קלעת...
...לשם אשתי מנעוריה...
וכאן ישנו סיפור קורע:
טוראי עמרם גוייסה חוקית
לצה"ל , וקיבלה דיסקית
ובדיסקית נפלה טעות:
אל ה"עמרם" הוסיפו יוד!
(ולהסיר ספק - אסבירה
שהיא אותי אז לא הכירה!)
היא לאימה אז הראתה
את הדיסקית - וטעותה.
אמרה האם אז לחיילת:
טעות כזאת לא סתם נופלת!
"אין מקריות, בתי שמעי,
שמרי עליה כמו שהיא! "
אשתי השתחררה מצה"ל
(עדיין לא חלמה על בעל)
עוד שש שנים עברו ביעף
זכרון אותה דיסקית חלף
וכשהגברת התארסה...
פתחה אימה איזו קופסה...
ובקופסה...דיסקית מוטלת...
ובדיסקית שם של חיילת
"שגיאה" קטנה רק באיות...
עמרם ? לא! עמירם עם יוד...
והסיפור הזה אגב
נכון מאלף ועד תו!
[ליצירה]
---
הראל, אהבתי את הנחישות בה יצאת להגן על זהותי. אמנם התפרצת לדלת פתוחה אבל יצאת גדול. ובאשר אלייך מישי - אהבתי איך הסברת את עצמך ברחל ביתך הקטנה. אחרי הסבר מספק שכזה אין ספק שלא יהיו יותר ספקות בעניין הספקות של הראל בדבר הספקות שלך כביכול בעניין זהותי וזהות כותב השיר "ספקות".
[ליצירה]
---
אבל אורנה, בשביל להתחיל בשירשור
דרוש כאן באופן קבוע אישור
שניתן רק מקצין שירשורים פיקודי
(כלומר מממזר הפרחים, ידידי)
ולכן יש לכתוב בשישה עותקים
בקשה לשירשור - ואיתה - נימוקים:
מדוע בחרת לשרשר וכיצד-
זה העזת להתחיל בשירשור פה לבד?
ואת זאת הממזר יקבל ויחליט
אם כאן יש לשירשור הצדקה ותכלית.
ורק אם הממזר כאן ייתן ת'אישור
ניתן שוב יהיה להמשיך בשירשור,
אחרת כאן לא ייתקבלו חרוזים
בלתי חוקיים של חורזים נלוזים!
(ואל תעלבי לי כאן אורנה עכשיו
פן יצא שהכובע על ראש הגנב...
ולכן ברחל ביתך הקטנה
אומר שאת דווקא חורזת שנונה)
[ליצירה]
---
סטניסלבוב - שמה הפולני (עד מלחמת העולם השניה)של העיר האוקראינית איוואנו פרנקובסק, שבמחוז גליציה המזרחית. (אז - דרום מזרח פולין, היום - מערב אוקראינה). ותודה על התגובה האוהדת!
[ליצירה]
כאן מרב
כאן מרב
"איזה חג תאהב"
אשר כבר שנה עוקבת
על שרשור זה ומתלהבת
אומנם איני כמו אבי
שיודע הוא לחרוז להפליא
אך אולי קיבלתי בתורשה
את המוזה שלי החדשה
כי אחרי כמה שנים
התחלתי גם אני להפנים
את היופי בשרשור זה
שבזכות אבי וממזר הוא כזה.
וכאן את ברכותיי אומר
לשנה חדשה כלומר
שירבו זכויותינו כרימון
ונשמח ונחגוג המון
שנה מתוקה וטובה
לכולכם ממני באהבה
המשיכו לחרוז כאן חרוזים
ולכתוב שירים עם רמזים
ממרב עמירם שלאתר מנויה
לשנה הבאה בירושלים הבנויה
[ליצירה]
----
ממזר - אני חייב למחות -
מסיר את כל המסכות
וזה לדעתי לא אתי
לחשוף באופן אינטרנטי
את שמות כל המשרשרים
וגם היכן כולם גרים!
הגזמת קצת ממזר! תודֶה!
אותך לבטחון שדה!
אז יאללה כבר מספיק ודי
ממזר הרי זה לא כדאי
שתרותק שישי-שבת
בגלל תלונה של הקב"ט...
[ליצירה]
---
השתדלתי להפריד בין הכאב החד, כפי שמתבטא בשיר ("64 שנים אחרי") לבין החוויות האירוניות שעברנו בדרך, אז איך זה שכוכב אחד מעז להיות כל כך, כל כך מאקאברי ? למען השם, איך הוא מעז. אני לא הייתי מעז ואני בעצם לא לבד.
[ליצירה]
----
הכל אמיתי כאן כשמש ביום
אך זה בהחלט לא נורא ואיום
מדוע נבהלת? הן אמרתי ברורות
שיהיו לאחיין כבר מספיק מחזרות!
אז אל תדאגי. כאן לא משדכים!
פשוט מחליפים חרוזים מבדחים...
ולמען הסר כל ספק במחילה
גם עם אחותי לא החלפתי מילה!
(אלא אם תאמרי לי באופן ברור
שאת דווקא רוצה בשידוך האמור...)
[ליצירה]
[ליצירה]
להדס - שתפסה אותי - (כל הכבוד!)
הכיצד זה חרזתי "מאוד" עם "מאוד"
ובכן זה נכתב בשעה מאוחרת
שבה מחצית היקום כבר נוחרת,
חטאתי, עוויתי, פשעתי - הדס,
האם יסולח מעשה הקונדס???
ולך, ממזרון, החשוב לא פחות,
אבשר הבשורה: למרב אין אחות!
היא בת יחידה - בין שלושה גברברים
כך שאין בת פנויה לשידוך ממזרים,
ולכן, אם שנית על דלתי כאן הקשת,
ו"עיסקת חבילה" עם בתי שוב ביקשת,
קח חביבי מספר, הצטרף אל התור
כי לאיש מהתור, כאן בעצם אין פטור
זה שווה לנסות, אל תהיה פסימיסט
כך אומרים המומחים לעסקי WAITING LIST
תגובות