שיר כמו פרפר
לובש צורה, פושט צורה
קם מן העפר
ועף בחזרה
רק פורש כנף
וכבר הוא חי בזמן שאוּל
של חיי מדף
ושוב- הגן נעול
כל חייו רק יום
צמא לְצוף, לאות חיבה
אך שב לארכיון
ולא נודע כי בא.
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ---- הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת . והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת". [ליצירה]
- [ליצירה] . יש את הלינק יצירה אקראית לחץ עליו ותגלה מטעמים טריים כביום היוולדם - רק היום. יצירה אקראית בהשגחה פרטית. חייבים להשקיע כדי להגיע. למד עצמך לשוטט בסרגל השמאלי, לדפדף בין היצירות. בין היוצרים. עשה לך מנהג קבוע, קרא יוצר אחד כל יום. (ולא פעם בשבוע) ואחרי הכל - הבעיה, בעיה. [ליצירה]
- [ליצירה] כן, ככה זה המצב בעיקר ב"צורה"... (לתשומת-לב מנהלי האתר, שריו ויועציו. תעשו משהו בנידון, בבקשה!) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון אין מה לעשות , קשה להיות כל הזמן ב- טופ. [ליצירה]
- [ליצירה] מצעד המרגנית אולי העורכים ישלבו בין 20 היצירות האחרונות המופיעות בעמוד הראשון, גם 5 יצירות אקראיות מהוותיקות יותר. כך שגם יצירות שנגנזו בעודן באיבן, ייזכו לעדנה מחודשת מדי פעם. בגלי צה"ל קראו לזה פעם מצעד המרגנית... [ליצירה]
- [ליצירה] אני מסכים לדעתו של אורי. גם אני חושב שצריך לתת הזדמנות שניה ליצירות שנשכחו, אך דעתי היא- שצריך לפרסמן ללא התגובות שניתנו עליהן משכבר (אם ניתנו). שייראו- כמו חדשות, ישר מן התנור! [ליצירה]
- [ליצירה] ------ אף מילה מהרפש השחצני הזה אינה ראויה לתגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- נו, באמת איזה חגב? אולי אייר עם כל חגיו? (יום עצמאות וירושלים ול"ג, וזהו רק בינתיים כי מחכים לנס גלוי אשר יוליד עוד חג בילוי) אולי חג-גב שבו שמחים על הצלחת הניתוחים (של אלה שלוקחים ת'ריסק ומנתחים פריצת כל דיסק) ואולי חג-אב שיום האם הוא לידו - משעמם! (אולי בעצם ה"חג-אב" הוא ט"ו באב המאוהב) איזה חגב אם כן מרב לדעתכם בסוף תאהב? ורק לידיעתכם, אגב היא כלל לא תימנית- מרב למרות שממזי הנלהב כבר בשירשור לעיל כתב: "היכן אתם שם, במצרים? אולי בתימן, הרחוקה כפליים?" [ליצירה]
- [ליצירה] --- רסיס לילה- אף אחד לא מנסה לטעון שאפשר להזדהות עם הכאב. אבל להתעלם??? הכותבים מנסים לשתף את הגולשים במה שעובר אצלם בראש. לא במה שעובר בראש של המשפחות שאיבדו את יקיריהן. גם זה אסור? האם גדולי משוררינו לא כתבו על האבל והשכול, על השואה ועל הגבורה? מצטער - אבל אני דוחה את הגישה שלך מכל וכל. [ליצירה]
- [ליצירה] --- הראל, אהבתי את הנחישות בה יצאת להגן על זהותי. אמנם התפרצת לדלת פתוחה אבל יצאת גדול. ובאשר אלייך מישי - אהבתי איך הסברת את עצמך ברחל ביתך הקטנה. אחרי הסבר מספק שכזה אין ספק שלא יהיו יותר ספקות בעניין הספקות של הראל בדבר הספקות שלך כביכול בעניין זהותי וזהות כותב השיר "ספקות". [ליצירה]
- [ליצירה] この間にいただいたお問い合わせについて5以降、順次対応させていただきます。 [ליצירה]
- [ליצירה] כמובן עם כל הכבוד לחנוך לוין ולא אם כל הכבוד.... [ליצירה]
- [ליצירה] היא ודאי זיהתה חצי.... [ליצירה]
- [ליצירה] ---- הנה קם לו דור שמאורעות השואה רחוקים ממנו עד כדי "שביזות". והאשמה אינה חלילה בכותב, או באותם אלה שהכותב מנסה לתאר, אלא בנו, הדור השני והשלישי לאלה שהיו שם, שלא הצלחנו כנראה להעביר הלאה את המסר הנכון. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- נושא אלומותיו - אתה כנראה קורבן של הסטיגמות שהתקשורת מוציאה על הציבור הזה. חלקו הגדול כן עובד, ואפילו קשה מאוד. חלקו הגדול משלם מיסים והתקציבים שהם מקבלים הם בזכות ולא בחסד. שלא לדבר על זה שחלקו (הקטן אמנם) כן משרת בצבא, אבל הציבור כולו זוכה לאותה מידה של בוז ושנאה. יש לי אח חרדי למהדרין ששרת שרות מלא בצבא חובה, קבע ומילואים ועובד סביב השעון כדי לפרנס את משפחתו ועדיין זוכה לקיתונות של בוז מכל חילוני שרק רואה אותו. התקציבים שמקבלים מוסדות התרבות החילוניים והאוניברסיטאות החילוניות מקובלים מאוד על התקשורת המפרגנת להם. יש כאן בהחלט צביעות רבה של ציבור שלם שמוכן לקבל בהבנה ובאהבה פרזיטיות מכל סוג, מלבד זאת של החרדים. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- תופעה ידועה. זה קורה לפעמים וקוראים לתופעה הזאת "לינגוויקרנציה". נא לעיין במילון לועזי עברי ולמצוא שבעצם סליחה טעות - אין מילה כזאת. נא לעיין גם בשירי "משירי אי אחד" ולגלות (באמת!)למרבית ההפתעה שהפטנט הזה כבר רשום על שמי! [ליצירה]
תגובות