ביום בו הבנתי
שלא אוכל לתקן את העולם,
השמים לא נפלו
הקירות לא רעדו
האדמה לא נסדקה
ובליבי אין מועקה.
ביום בו הבנתי
שלא אוכל לתקן את העולם,
החלטתי לתקן את עצמי.
הלוואי וירבו כמוך בישראל אולי יהיה עתיד טוב יותר!!
רק אני לא ממש מסכימה איתך שאין לך שום תיסכול על כך שאינך יכולה לתקן את העולם אני מרגישה כך
בידידות:
אופטימית עדיין
[ליצירה]
אהההההההה
הלוואי וירבו כמוך בישראל אולי יהיה עתיד טוב יותר!!
רק אני לא ממש מסכימה איתך שאין לך שום תיסכול על כך שאינך יכולה לתקן את העולם אני מרגישה כך
בידידות:
אופטימית עדיין
[ליצירה]
.
אוי... זה גדול! איזה גדול. ענק! מזמן לא חייכתי לעצמי בקריאה באתר כמו בקטע הזה.
נ.ב. (ליתר בטחון)
מבטיח שאני אומר ית*ג*דל. מבטיח.
ושמיהּ עם מפיק ב-ה'. בחיי.
[ליצירה]
-
האמת, זה בכלל המצאה של אבא שלי מהשבת האחרונה, בלי כוונה. הוא ניסה לומר שאין סיכוי שההונדה הזאת תעבוד, ולא הבנתי למה הוא מדבר על מכוניות בשבת עד שהוא התחיל למלמל משהו על ערפאת..
[ליצירה]
היי, נגה
להרגע קצת בתגובות.
"תשתקי" אמור להיות ביקורת בונה? ויכוח עקרוני? חוות דעת מקצועית? בקיצור, די.
ולדעתי ביקורת על טיב היצירה שנוגע להסכמה או אי הסכמה עם המוסר שעומד מאחוריה אינו במקום.
וסוערה,
כל יצירה שמשתמשת בשירים של שלום חנוך היא קדושה בעיני.... אז סחטיין.
[ליצירה]
-
גברת מית ומר אייקון, אני לא חושב שכל כך הבנתם את כוונת הכותב. הכותב רן לא בא לשתף אותנו בסטייה, הוא בא להעביר ביקורת על אותם אנשים שנכנעים ליצרם, אומללים ומאמללים, בין אם בנות זוגם יודעות על מעלליהם בין אם לוא.
השימוש בגוף ראשון בקטע בא להציג את הדמות לא כמפלצת, אלא כבן אנוש חוטא ומעוות שלא שולט בעצמו וגורם סבל לאשתו, מה שמופיע בשורת הסיום.
תגובות