"אני שונא את האנשים שנוטלים ממני את בדידותי אך אינם מעניקים לי חברה של אמת".
(מיוחס לניטשה)
יהודית בת עמי
-
יהודיה בת לעם ישראל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לחוד וביחד אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון. אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים. אפי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. מזדהה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד רוב האנשים שנוטלים את בדידותינו אינם מעניקים לנו חברה של אמת,שאם זה היה כן מה היה המיוחד שבחברות אמת? ואולי אני טועה... [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] ואיך אף אחד לא הגיב לזה? אקומה, את מדהימה. אני קוראת עכשיו את הקטעים שלך, אחד אחד, ונמסה. יפיפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני גם. אין מי שיכול להיות במצב כזה ולהישאר אדיש. אין. או שאולי... מרב שהכאב גדול, הוא משאיר אותנו המומים, בוהים באוויר, לא קולטים. מפנה אותך לקרוא את "גדם" של יין בגתו. [ליצירה]
- [ליצירה] התיאור הנפלא הזה שלך? [ליצירה]
- [ליצירה] חדש ימינו כקדם? [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים... פשוט מדהים. זוכרת שכתבתי בתגובה הקודמת שאני מכירה בחורה כזו? ("שבראנו לכבודו-חלק א'"), אני מרגישה שכתבת ממש את הסיפור שלה, כי גם הוא הסתיים כך, בחתונה שלה עם מישהו אחר... עם בחור נפלא, והם מאושרים כל כך עכשיו... אגב, עליה כתבתי את השיר "פרחים של דם". [ליצירה]
- [ליצירה] זו גם צורת הסתכלות, אבל עדיין... אגב, אני לא יודעת אם התכוונתי להתחייס לכך בתור דבר מאד ביקורתי, הן בסופו של דבר זה טבעי, וכולנו כאלה. מה שכן, יש בטבע איזה חוק שאומר שאם אתה רוצה חשיפה ממשהו אחר, עליך לחשוף קודם כל את עצמך. אני מניחה שלזה כיוונת. [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה. קסום. נוגע ללב. עשה לי עצוב בפנים לכמה רגעים... גם הסיפור (יש לי שורשים מושבניקים עמוקים...), וגם הסגנון, שיש בו מן הנוסטלגיה. אהבתי מאד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] יפייפה ומעלה. איך עשית את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] טעמתי ואהבתי. [ליצירה]
תגובות