"אני שונא את האנשים שנוטלים ממני את בדידותי אך אינם מעניקים לי חברה של אמת".
(מיוחס לניטשה)
יהודית בת עמי
-
יהודיה בת לעם ישראל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לחוד וביחד אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון. אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים. אפי. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו.. מזדהה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] בס'ד רוב האנשים שנוטלים את בדידותינו אינם מעניקים לנו חברה של אמת,שאם זה היה כן מה היה המיוחד שבחברות אמת? ואולי אני טועה... [ליצירה]
- [ליצירה] כנ"ל [ליצירה]
- [ליצירה] ענק. זהו, ענק. נ.ב. בדיוק היום חברה שלי מספרת לי שהיא צריכה להכין פעילות חברתית בנוגע לימים הנוראים לאיזה בי"ס וכמה נמאס לה מהמשלים הסטנדרטים, וכמה שהכל חד גוני ומשעמם, וממש "לא עושה את זה" לאף תלמידה, אז זהו- אני שולחת אותה לכאן- בריצה. [ליצירה]
- [ליצירה] לפעמים אין לנו מנוס מלבד מלהשתמש במילים שלהם... בנים. [ליצירה]
- [ליצירה] אף אחד אינו יכול לברוח מתחושת החיסרון, גם לא המושלמים ביותר... אני חושבת שזה נעוץ בעובדה שלמן האנושי אין פסגה- היכולת שלו, במידה מסוימת, אינסופית, ולכן- היכן שלא נהיה על הציר- תמיד נחוש בתחושה הזו, תחושת החיסרון... לכן אול מוטב שנלמד לקבל אותה, כחלק מאיתנו, ממש כמו שאר התחושות, או כמו אחד האיברים- ונשתמש בה כקרש קפיצה... [ליצירה]
- [ליצירה] אבל האמת... עיה של מורים המשניאים מקצועות יש בכל התחומים. דווקא אני בי"ב אהבתי היסטוריה- הייתה לי מורה נהדרת. וכשלמדתי הוראה, תאמינו או לא, שנאתי פסיכולוגיה- כי המרצה היתה, לדעתי, פסיכולוגית בגרוש ואמרה דברים שאני הגעתי אליהם בעצמי עוד בכיתה י'... בקיצור- זו בעיה השייכת בהחלט לא רק למתמטיקה, אם אביב וסתיו צודק- במתמטיקה זה מעט חמור יותר, כי זה מקצוע שיותר קשה להשלים לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב חזק מאד. חזק מאד. כל מי שנולד אצלכם במשפחה יוצא מוכשר? [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על התשובה (מצטערת על האיחור בתגובה), באמת שכחתי לגמרי מהמדרש הזה. יכול להיות שבזכות זה שהאדם במותו גרם קידוש ה', נמחלים לו המון מעוונותיו או משהו. אבל אני עדיין מאמינה, אינטואיטיבית, שהדרגה שלהם היא במישור אחר, לא נראה לי שישנה היררכיה בשמיים ושאלו שנהרגו על קידוש ה' עומדים בראשה. זה עדיין לא מסתדר לי. [ליצירה]
- [ליצירה] אני רק השניה להגיב? אל כל היצירות האלו על החורף והרגשות הנלווים אליו- היחס שלי אמביוולנטי לחלוטין. אני הגעתי למסקנה אחת- חורף יכולה להיות העונה היפה, החמימה, המסתורית והנעימה מכל- כשאתה מאושר, נמצא עם האנשים שאתה אוהב ושמח. או להיות העונה המתסכלת מכל- כשאתה לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] אמל'א, צורה בסכנת קריסה? [ליצירה]
- [ליצירה] עד כמה שזה כואב, לעיתים זה טוב, השכחה הזו... אם היינו חים את החיים שלנו עם כל הזיכרונות, באותה עוצמה, לא היינו יכולים לתפקד. [ליצירה]
- [ליצירה] בתור מי שמעדיפה את המילים הכתובות על אלה הנאמרות, אני מוכרחה לציין שהצלחת להזיז שם משהו, בתוכי. מופלאה שאת. [ליצירה]
תגובות