היו לי לרועץ
אמונתי
תקוותי
אהבתי
לבי
היו לי לנחמה
אמונתי
תקוותי
אהבתי
לבי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- הפשטות בתיאור נוגעת ללב [ליצירה]
- [ליצירה] רק החופים ישארו רחוקים עת תקרבנה ידיים רק האיים ישארו נטועים במקומם עת תקרבנה עיניים יפה [ליצירה]
- [ליצירה] לגבי הסיום, לעניות דעתי - אני חושב דווקא שהסיום טוב. הזיכרון האחרון שלנו הוא שובל שיער ארוך ומתנפנף ברוח סיום השיר המזכיר לנו את הרעננות והחיוניות של הנעורים [ליצירה]
- [ליצירה] --- מספיק לראות את שתי עצרות העם שהתקיימו בשבוע שעבר: האחת בירושלים לאחר טבח נוסעי האוטובוס השנייה בעזה לאחר חיסול מרצח החמאס: זו בירושלים הייתה עצרת תפילה שקטה ומופתית, לא נשמעו קריאות הזויות, הקהל התפזר בשקט, הייתה קריאה לחשבון נפש. זו שבעזה הייתה עצרת השתוללות, יריות באוויר, מילות רצח, מילות נקמה, מבלי מילה אחת של חשבון נפש עצמי או קולקטיבי. פשוט: אלו הן שתי תרבויות שונות לחלוטין [ליצירה]
- [ליצירה] לא להיות זובי שמן דראק ממקור חיותנו נינק לא תהיה תוכנת מחשב שתכתוב לנו את שירי הכאב, מחונו ישמש כפה ואנו נישא השירה בעל פה! [ליצירה]
- [ליצירה] שילובים של תמונות ותשליבים. פסיפס מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] הסטליניזם מחלה מידבקת ודודו טופז יודע זאת ולכן בעברו היה לניניסט ואחר כך בידוריסט ושמואל ירושלמי רצה תכנית ואף אחד לא רצה לתת לו אז הוא שבת רעב ורק אכל צנונית ולחם ומים ואחר כך עופות ומאבסים ופסיונים וכך הפר את שביתתו וקיבל חשיפה מלאה וקיבל תכנית ושמה: "אני ירושלמי!" [ליצירה]
- [ליצירה] ---- שיר משולב וזורם ונוגע, כן נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מעגל האופף לא הושלם, בידך הדבר שסוף סוף יתם. [ליצירה]
- [ליצירה] סדקים נפערים בצידי גופו, הוא שוקע פנימה אל תוך שריונו. החומה הפנימית מתמוטטת ועמה שרידי פעמון ליבו המדנדן עדיין את אות האזהרה [ליצירה]
תגובות