גל רוגש, אמצע חלום,
הווה סחוף על מזח,
הווה זח וזע ברוח
ציפור פצועה בשמיים
והיא עומדת לצנוח
חסרת כוחות
אובד עדי ידיי
בליל חלום ביעות.
תחושה כבדה,כבדה
כאבן על הלב
כאובדן
כאוב
והנה דלת נפתחת,
אור מציץ
אור מציף
חד
חודר
חד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
השיר מדבר על אותם ניצולי שואה ששוכחים ולא מנציחים מסיבות שלהם.
אלי פי עבר- אל עבר השכחה, ההשכחה, אי הרצון לחלוק את הזיכרון
קבר-הזיכרון שטמון בקבר, בו טמון האדם היחיד הזוכר את שמות הקדושים שנספו בשואה.
[ליצירה]
ברעידת הקומוניזם הירושלמית
כולם מקללים אבן כחבא אחוש ארמית
יא מדרוב איבן אל מסלוף
למה מי מת שאוכל קופסה לוף?
ואתה תענה:
הן בא הקומוניזם והאתאיזם
ואתם תאכלו לופיזם
ותפוח אדמיזם
ותחכו בתור לאוכל
ותעבדו בבניין להתכלכל
ומי שבעיניו לא ימצא חן
שיביא נימוק ויסביר,
או שימצא עצמו ברכבת לסיביר
שיקפאו עצמותיו על חוג הציר.
ואז ירושלמי וסטלין ולנין ומרקס
יטלו לעצמם את היטלי המס
ויבנו וילות מפוארות
בין קרים לעיר האורות
ואז ירושלמי יתעשר
וישורר וישורר
ומעריצות מכל העולם תבואנה
ויבוא לו מנחה:
קופסה אחת של טונה
תגובות