דימיתי לדעת כבוד הודך
גדולתך ותפארתך,
דימיתי לדעת אותך אשה
כרוח אוושה,
דימיתי שאנו חולפים בסך
ואני איתך,
דימיתי את אותם המבטים
התשוקות, הלהטים,
דימיתי ערב אהבה מחשיך
אך לא ראיתיך!
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
יפהפה
וגם את תקבלי את הניתוח החודשי של אביב וסתיו ...
עודני זוכרת,
השמש פיזזה אז בטבור של שמים
ואני, מצמצמת חצי עין, שאלתיךְ
מה נורא יותר-?
השיר נפתח ב"עודני זוכרת" משמע הדוברת בעיני רוחה שולחת אותנו אל נחלות העבר.
השמש פיזזה בטבור של שמיים - השמש רוקדת וצוהלת - אולי על חשבון האנשים הסובלים מחום או שמא היא שמש מפזת ונעימה? של חורף.
השמש ומצמוץ חצי העין לעומתה כפראפרזה. העין נצרבת מרוב אור ולכן על הדוברת לצמצמה ולמצמצה.
ואז באה השאלה:
מה נורא יותר?
להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיניי או לאבדו סתם כך על צד הדרך
להתרגש אל העולם הזה ללא מאור עיני -האם לשמוח במאור עיני אל מול מאור השמש או לאבדו סתם כך. ושמא (אני מפרש פירוש חופשי) שהשמש תהיה לי לעין ועוד עין ושתראה במקומי את צד הדרך. ואולי צמצום חצי העין מרמז שהדוברת באמצע תהליך אבדן הראייה?
צד הדרך - מקום של אמצע החיים. שבו מתרחשים דברים סתמיים בחיי הדוברת. אך איבוד מאור עיניים אינו דבר סתמי. ויש כאן סתירה.
[ליצירה]
----
כתמי ענניך בין ענניי !
מנהרת אור אראלי !
אהבתי את ההבעה השירית והרגשית הזו שמצטיירת כתפילה מאוד אישית אליו.המשלבת מיטאנומיות המחליפות מושג אחד במושג שני כדי להגביר את המחשבה בלבו של הקורא.
[ליצירה]
למה הוא האשים אותך בהכחשת השואה? אני מנסה להבין. אולי מכיוון ששמת את ניצולי השואה והפליטים הערביים "באותה צלחת". ובכלל אין מה להשוות בין שני העניינים הללו. ובדבר זה אני כלל וכלל לא מסכים איתך. אבל אני כן מסכים איתך שאין במדינה די חמלה לאלו שאין להם אפשרות להתבטא ולתבוע את זכויותיהם. וזה דבר שמנוגד בתכלית הניגוד לרוח היהדות
תגובות