זה עצוב כל - כך לראות
חלום של ילד מתנפץ.
ואז כבר קשה מאוד להבחין
של מי השברים:
חלום
ילד
שלובים זה בזה עד רגע השבירה.
ואולי תגידו:
גם אחרי זה.
דנדוש ביסלי
-
אוהבת עמיחי ומילים קטנות ופשוטות. מנסה לחיות...
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] באמת מעלה תחושה של מוות.... ובעצם, זה אכן המוות של החלום. משום מה זה מקשר את זה גם למוות של הילד. אבל לא- הילד לא מת. ובקישור לאחור- גם החלום לא מת. וזאת הפואנטה. כן. הבנתי. אין מוות. רק לכאורה. [ליצירה]
- [ליצירה] מ ד ה י ם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני מוקסמת מסגנון הכתיבה! זוכרת שאמרתי לך שאני פחות אוהבת מילים פשוטות. אני לא מבינה מה חשבתי לעצמי כשאמרתי את זה?!? את עושה את זה בצורה מעלפת! סליחה. איזה תום לב, לחשוב על יצירה כזו... כל כך אמיתי.......... שאפשר לבכות. עוטף בתוכו תחושת מוות. (משום מה) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת אפשר לבכות, כתבתי את את זה כי אחיינית שלי בכתה נורא.... (ותודה...) [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו... זה אחד הדברים היפים בילדים, התום הזה... ואי היכולת לנטוש את החלום, גם אחרי שהוא אבוד, עדיין לבכותו... כשאנחנו מתבגרים אנחנו גם למדים להשלים עם המציאות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יפה. אולי קשר עין אחרי זה. [ליצירה]
- [ליצירה] יואו, זה מדהים איך לפעמים כל כך מעט מילים יכולות להכיל כל כך הרבה... אני מרגישה את הכאב, הניסיון לאיפוק, להשלמה ואולי בעצם לא. היש טעם להלחם? השיר מקסים, המציאות פחות. דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה רק אני או שעוד מישהו חושב על יחסים אחרים? מצטערת, אבל קראתי שלוש פעמים וזו עדיין האסוצאציה העיקרית... [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא כל כך מסתדרת עם היצירה הזאת כי מצד אחד, יש פה עניין רב במשל מסויים, ומצד שני הנמשל גלוי מידי וברור לעין... הרעיון חמוד! :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נראה לי שהשיר בנוי בעיקר מהחסרים, אנחנו לא יודעים מה הוחסר ואנחנו לא יודעים מה נכתב. גם הסיטואציה כללית וללא פרטים והשיר קצר ומקצר באינפורמציה. דווקא זה מה שיפה בעיני. קיטשי? נכון. זה לא הדבר הראשון שהייתי אומרת, אבל יש בזה. אז מה? גם את צריך... (במינון!!) [ליצירה]
- [ליצירה] הרשי לי לצטט את עצמי...: "הזדהות -למצוא רסיסים של עצמך בהשתקפויות של אנשים אחרים...." אוי, זה עצוב כל כך... [ליצירה]
- [ליצירה] שקט לרגע, עצור לרגע והסכת - (אם בכלל ככה כותבים את זה...) משהו מרושע?? אתה יודע שלא היא רוצה לאכול את כיפה אלא הזאב, ולותנת רק מנסה לשחרר אותה... (במילים אחרות: קראת לאחרונה את כיפה אדומה?) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מקסים!!! (ועצוב נורא...) זה מכניס למין קצב כזה של לחץ, של ציפיה ודריכות... [ליצירה]
- [ליצירה] חובב יקר, סליחה על התגובה המאוחרת מאוד, רק עכשיו שמתי לב... המשפט הזה נכתב בשאיפה דווקא בגלל שזה קשה כל כך. לו היה זה קל, לא היינו צריכים לכתוב על זה תאוריות, היינו פשוט עושים. זה נכתב מהפחד לא להצליח. מהפחד שכן נקום בגיל 50 או60 ולא נזהה מי שעומד בראי שניצב מולנו.... המון בהצלחה... דנדוש. [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש נעים לקרוא! השיר חלק וזורם... מעלה חיוך! [ליצירה]
- [ליצירה] רן, נשמה, תודה על האמון. דעתך קלה בעצמך. ואליך,יקירתי: יש במקורות צדדים לכאן וכאן. יש מקורות שאומרים שעל הבעל לכבד אישתו יותר מעצמו ויש שאומרים שתפקיד האישה בבית הוא להיות, פחות או יותר, שולחן או עוזרת. הכל תלוי מה אנחנו רוצים למצוא ובאיזה הקשר נאמרו הדברים. חיפוש אמת מוצלח!! [ליצירה]
תגובות