אל תגידו שאני לא יודע כלום על החיים
ראיתי מלא סדרות אמריקאיות!
מוקדש לשיחותי עם טובי...
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אם כבר מר משה, "בשעת השחר יש אור אחר מסוף היום, ואין סיפוק משום דבר ואין סיפוק משום דבר" [ליצירה]
- [ליצירה] ואו - איזה מתוק טלנובלות גם נחשב? :) [ליצירה]
- [ליצירה] :) חייכתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אז זה מה שאתה עושה בימי שלישי שלך עם נטובי, הא? :)) [ליצירה]
- [ליצירה] על האיש שראה הכל ניתן לומר ש"כל כיוון שבו הלכנו לא הוביל לשום מקום". והמבין יבין. [ליצירה]
- [ליצירה] ולוואי וזה היה כ"כ פשוט. גם תמים, תמות, אינם ואינן יודעות ויודעים לשאול ואפילו רשעים ורשעות יושבים ללא בן/בת זוגם... [ליצירה]
- [ליצירה] אהההה הבחור הזה שאתה מדבר עליו, לאנימה (ככה קוראים לזה, לא?) שלו קוראים חנה? [ליצירה]
- [ליצירה] באמצע! אולי זה תלוי איך זה מופיע בחלון באקספלורר, כי כשאני פתחתי וראיתי את הקצה העליון והייתי צריך לגלגל כלפי מטה, זה נתן מן אפקט של קצה מוט כזה שמצביע כלפי מעלה, אל הסופה, אל הכלום... [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי קצת תחושה של תפילת שמנוה-עשרה. לפעמים אני גם באמת מרגיש כאילו המילים שאני מוציא הן קצת כמו עשן מסתלסל כלפי מעלה ומגיע בצורה אוורירית שכזו אל הקב"ה. כל אחד ומה שהוא מכור אליו... (ורן*, אתה ממש נודניק עקבי, זה מרשים בהחלט) [ליצירה]
- [ליצירה] וואאוו לא נראה לי שיש לי הרבה יותר לומר מזה. ולגבי העריכה, קחי את הסיפור, תגזרי את הטקסט (בלי הסוגריים שמדגישות) תדביקי את הקטע שעד הפלשבק, תלחצי על הסימן של הסוגריים, ואז תסמני את הכיתוב שבין הסוגריים ותדביקי עליו את הפלשבק. תעשי רווח, ותדביקי את שאר הטקסט (או שתפני למנחם). (חבל שכזה קטע יפה יהרס בגלל העריכה). [ליצירה]
- [ליצירה] אחד מהם?! זה אומר "אף אחת"?! ת'יודע, אין לי מושג איך אנדים מצליחים לכתוב על משהו שהם לא באמת חוו. זה נע אצלי בין הערכה עצומה לבין אמירה של "אז למה אתה עוצר את כל הכוחות האלו שיש בך?!" [ליצירה]
- [ליצירה] כמאמר המשורר גמני נון קונפורמיסט! כמו כולם... [ליצירה]
- [ליצירה] כמה צפוי ולמי שחשב אחרת, הילד אידיוט. DONE* (ותודה לחתלתול). [ליצירה]
- [ליצירה] גמני גמני גמני גמני אחח, כמה שאלות מעניינות מסתובבות כאן... * האם היצירה אמורה להיות "מגויסת" לטובת עמדה מסויימת? האם היא שווה משו רק כשהיא כזו או שמא במקרה כזה היא לא שוה כלום? (האם באמת לא אפיק כלום מקריאת סיפור על מחנה פליטים מנקודת מבטו של ילד פלסטיני?) * האם אין בי מבט של אדם לא דתי על אף היותי דתי? מה אני אמור לעשות עם אותו מבט במידה והוא קיים? * האם האיסור התורני על משכב זכור אוסר גם עיסוק באהבה (עם או בלי מרכאות?) בין גברים? (וחבר שלי טוען שזו אהבה של בחינת "אחור באחור" מול אהבת גבר ואישה שהיא הרי בחינת "פנים בפנים, ואכמ"ל) * איך יוצא שאני מסכים עם רן* וטוען שאכן הדחיה מותר לה להיות קיימת, אך לא היא הסיבה לבעייתיות הנושא? אהה, ערוגית, טענת ה"צומי" יכולה לבוא רק מתוך היכרות יותר מעמיקה עם היוצר/ת או מקריאת כמה יצירות (או תגובות) שלו/ה. [ליצירה]
- [ליצירה] במבט לאחור גמני לא בדיוק מבין מה רציתי... לומשנה, בכל מקרה אני לא בטוח מה זה אומר. [ליצירה]
תגובות