[ליצירה]
לדעתי דווקא הקומפוזציה מעבירה את המשמעות של אומנות לעם- מצד אחד זה מדהים למצוא תמונה בגודל כזה על קיר של באסטה, מצד שני- זה המקום שהיא מקבלת, מאחורי האבטיחים, כשהשקיות מקבלות יותר תשומת לב מהקונים. כך שכל הטענות של אודיה, הן בכוונה מבחינתי.
(מה שלא מצויין זה שהתמונה צולמה בשוק מחנה יהודה, והפוטרט למי שלא זיהה, הוא של בגין. אני חושבת שהפרטים הנ"ל מוסיפים עוד רובד לשם שבחרתי).
ולגבי השחור לבן- יש לי את התמונה הזאת בהמון ווריאציות. בכל פעם שאני בשוק אני מצלמת את הדוכן הזה, ואת זאת אני הכי אוהבת. בלי כל העומס הצבעוני. אז די עם זה.
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
תמונה זו צולמה במיקצועיות רבה, כיצירה היא פשוט מושלמת. כל זה מפני שניתן לראות בה רבות ומכל הזויות. האיש יכל להיות בעל המקום כמו כן עלוב ללא
אפשרות לקבל ארוחה בביתו.
מאושר ואומלל, אולם אין אפשרות לקחת מימנו, את
טוב ליבו הקורן מפניו, ואושרו בכך שמישהו החליט
לצלם אותו.
יצירה נפלאה ועדיין לא נגעתי בקצה המזלג במה שניתן
לראות בה...
תודה לך ערוגה:
חיים
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
אחד הדברים הכי מבאסים בכתיבה זה המשפטים שנשארים מחוץ לשיר. הרבה רעיונות יפים, משחקי מילים ותילי משמעויות שמהם צריך לסנן כדי לא להעמיס יותר מידי.
יכול להיות שהרבה מהקוראים עברו על "מתקנים" בלי לעלות על הצופן כמו אלדר, ויכול להיות שרוב הקוראים עברו על "עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד" בלי לזמזם את "אני עומד על החומה". יכול להיות.
ובטח יש כאן עוד כמה שלא עליתי עליהם.
אבל השיר הזה טיפה עמוס מידי. צריך לדעת להשאיר מקום לדעתו של הקורא, צריך לדעת לוותר. או תפקיד או שוטר בגן הילדים. אי אפשר לזגזג את הקורא ככה.
דבר שני, שונה אבל קשור, גם מבחינת מלל נטו, כל המוסיף גורע. מה דעתך על זה:
"בעמדת השמירה עולה הירח
ואיתו בליל המחשבות,
ולפעמים גם כמה שורות לשירים.
או: וגם כמה שורות לשירים
לפעמים".
צריך יותר מקום לנשום, פחות לדחוס ולקטע.
חוץ מהנ"ל, אולי מהיכרותי עם הזווית הזאת, אני חושבת שזה שיר מדוייק. זה שיר טוב, שמצייר תמונה אחרת. זה בהחלט הכיוון.
עד כאן דברי הערוגה.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
קצת אחרי התקרית עם ליאב נכנסתי למצב רוח המתאים ומצאתי את עצמי מצחקקת אפילו מה"קרגשיות".
בכל זאת, כדאי ללטש קצת את הקטע, הסוף חמוד מאוד, רק התחלת הדרך קצת מייגעת. וחבל.
ערוגה.
[ליצירה]
מזכיר את זה,
http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=20949&code=416
וראה התגובות שם.
אבל אהבתי את הצבעים כאן. באיזה זווית צילמת? אולי זה יתן מענה לאיך יוצרים עומק.
[ליצירה]
מכירים את הדעות שלי, כן? אני חושבת שהתגובות הן כלי אדיר. אני מאמינה גדולה בביקורת. אבל,
"נדוש" ו"לא מתוחכם" זאת לא ביקורת. זאת רמיסה. פתיחה ב"ו" החיבור היא נפוצה, והיא עניין של טעם. אני אוהבת את הפתיחה הזאת. כשזה חוזר על עצמו בשורה השניה זה באמת קצת מעייף.
כן, השיר הזה עוד לא שלם דיו (לא ברור איך הנחשול הופך לתיקון, המהפך הזה קצת מוטלא) אפקט ההפתעה חוזר על עצמו, ובחיתוכי שורות דרמטיים כאלה העניין הוא לקצר כמה שיותר, אחרת זה מעייף.
יעלי, ברוכה הבאה, שיהיה בהצלחה.