רוח בחוץ.
אני מקליד בעיניים עצומות
ונותן לראשי לנטות מעלה.
שם
על התקרה-
פרפר.
כנפיו מכות
נחבטות על הזכוכית החמה.
חורף בחוץ.
אני נעצר
ועיניי נפקחות.
פרי דמיוני נדם.
[ליצירה]
בקיראה ראשונה זה היה נשמע ונקרא קצר וחסר מעט אך עם קריאת הכותרת (לאלה שמיחסים לזה חשיבות, כמונו) ועם חיתוך שורות נכון- זה כמו שאני אוהב. תמציתי ומלא.
תגובות