הצקלון
בים רגשותי מתאספים לאלפים
מועמסים בצקלוני, מכבידים, מכופפים
כל חושי מייחלים וכלים
לצקלון הזוועתי שישבור הכלים
ישא את שמי, כמודעה על מתים
יפרוץ את הגדרות אך יהרוס את הבתים
יטביע בכאב את ספינות הביזיון
אך ירוקן את הלב עד יומו האחרון
[ליצירה]
נו באמת...
בתור יצירה בין שניכם זה אחלה של דבר, ואפילו חמוד מאד.
אבל כיצירה שמועלית לאינטרנט לאתר יצירה... לא'דע... - נשמע לי יותר מדי כמו "אבא שלי הוא הכי בעולם, אבא שלי הוא יותר מכולם" (כלומר - שיר פשוט מדי שאלמלא התוכן שלו, הוא היה נשמע בדיוק כשיר ילדים)
[ליצירה]
לציבור הקוראים
בקשר לסיפור - זה סיפור די ישן, ופשוט שכחתי להעלות אותו לכאן..
לאחר קריאת הסיפור "דרקון" הערתי שהוא די דומה לסיפור הזה, ורק לאחר שהכותב העיר לי שלא מצא אותו שמתי לב שבאמת לא העליתי אותו על מגש היצירה...
אז.. הנהוא.
[ליצירה]
שיר משובח
ואני מבין למה בגרוש.
הלוואי וגרושים היו נופלים עלינו יותר (לגבי ה"עצוב" אפשר להתווכח)
מאד אהבתי את השימוש בסוגריים לסימול שוליות (או שלא)..
[ליצירה]
מצויין
מאד מיוחד.
לא יודע מה נושא האלומות לא אהב כאן, אני אהבתי את ההרגשה, את הסגנון הגבוה והכל.
תיקונון קטן - יש שם "שביעות רצון" שצריך להגיה ל"אי שביעות רצון", אני חושב.
ושוב, בהחלט משובח.
[ליצירה]
ואני רואה את זה רק עכשיו...
מ-ע-ו-ל-ה!
שלשום חשבתי על זה (לא במונחים האלה, כמובן, ועדיין) שאנחנו מאבדים את הדחילו בגלל אובר-רחימו.
אפשר להסתכל על זה בכמה אופנים, מסתבר.
תגובות