בע"ה.
עיני תרות אחרי אולי
שאלות האם כדאי
כלות אל הזולת
והאור שבפני
מקביל פני האדם
וחי
שירת ליבי
על זאת הדרך מתנגנת והולכת
לאיטי
ואני רץ בקיצבו של דופק
בעקבות הקול, הרוח והחול
שמעלים ניחוח באפי
עיני תרות אחרי אולי
זו השירה שבליבי.
הלך רוח
-
אוהב את הכנות.
שונא את הציניות.
אוהב את השפה שלנו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] (: סה"כ אהבתי :) קראת את מעט טוב? חבל שאת קוראת לתשובה עצבות- זו לא תשובה, זה עצת היצר, שהרי מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, אז איך יכולה להיות העצבות תשובה? (אם כבר שברון לב) אך סך הכל אהבתי. במיוחד את "קראתי בשמי- ולשווא" ולא הבנתי את הקשר בין עצלות לגדלות, (אולי כי ככל שגדלים נהיים יותר עצלים וכבדים וחסרי מוטיבציה?!). [ליצירה]
- [ליצירה] זה, נוסך אוירה של בטחון, זה מחזק. תודה, הלך. (אגב, שמת לב שלא הזכרת בחלק השני את אלה שמתיסרים בגלל האהבה, את חושבת שלהם יש מה לעשות בינתיים?) [ליצירה]
- [ליצירה] הו מושקה... שיר כה יפה, באמת אהבתי. ובקשר לדברים, הזכרת לי את הגעת בני ישראל למרה, "וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים"!, ואין מים אלא תורה. אל יאוש, טוב שלפחות עודך שוטפ תהפנים מאבק, והרי אמרו חכמים: "המאור שבה, יחזירנו למוטב", אל יאוש עוד נזכהכל אחד לגלות בה חידוש, חידוש המיוחד לו, את האות שלו בתורה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואי, זה מדהים לא חבל למחוק דבר שכזה? זה ממש עושה תחושה של תלת מימד הצבע של הנוצות לעומת האפור של השדרה עצמה ושוב הצבע בקו עצמו, והמחק והפירורים שלו ממש נראים אמיתיים. מעולה! [ליצירה]
- [ליצירה] ממש מרנין שנזכה לגלות עולם זה בעולמנו אנו בבחינת לנחול עולמות. [ליצירה]
- [ליצירה] "ואני כל כולי... מתקשה לקרוא את הים..." שיר יפה ועמוק, כמו הים, אך קשה, כולו נוקשה כזה שכשאני ניגש אליו, אני מרגיש שמילותיך, ואני יודע שלא לזה התכוונת, מתארות את תחושותי "אני ניצב כמו נד מתנדנד ונוקב ונוקש" ומנסה לפענח, עוד כמה קריאות בראש שקט ודאי יולידו הבנה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפיפה. פה למשל החלק הכהה שבא כביכול מאחרוי האגרטל משרה עומק לציור. יש פה עין אמיתית. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מלטף ונחמד כזה, אך, יש לי סלידה מתמונות מעובדות. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק ומרעיד ככפור! [ליצירה]
- [ליצירה] אורך אבל שווה את זה. כל הכבוד! [ליצירה]
