שירה זה היכולת להביע כל-כך הרבה בכל-כך מעט וכל-כך חזק.
ואצלי? אצלי זה סתם דיבור בקודים.
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
- מחיר המוּדָעוּת
- אין עצה ואין תבונה כנגד הזמן?
- והפעם, סיפור אהבה...
- קידושין
- הסבר כללי לכל הקטעים של ה(צ)
קשור אלי
- [ליצירה] סיפור אמיתי? כי חבר טוב של אחי גם נסע לקברו של ר' אלימלך מליז'נסק (אחרי שכל הרופאים זרקו אותם בטענת אין סיכוי) ונולדה להם שלישיה (בסיוע של רופא שלא האמין שזה יקרה). ואבי רט (שמארגן נסיעות כאלו) סיפר שזה לא פעם ראשונה שזה קורה לו. גם הרב בני קלמנזון סיפר סיפור דומה על מאבטח (חילוני) שליווה קבוצה ולא היו לו בנים. עכשיו יש כאלו המבררים האם זו סגולה מיוחדת להתברכות בזרע של קיימא או שמא גם לשידוך... [ליצירה]
- [ליצירה] אממממ, אני זה אני (קצת קשה לפנות לניק כזה, יש מצב לשמחיבה?)! קצת קשה אז נשברים?! אהה, ואני לא דיברתי על שום ביקורת "מאוד לגיטימית". [ליצירה]
- [ליצירה] כמה טוב שיש עוד מקום לדיון על פמיניזם. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מאמין שאני שוב מגיב רדף, למען הסר ספק, ה"ילד אידיוט" היה מקושר לתיקון הטעות הדבילית ש*אני* עשיתי באיות הלועזי של DONE (וחתלתול בטובו תיקן אותי). לא אתה אידיוט, אני. פשושי, אני לא כתבתי בשומקום שנכשלתי (או לפחות לא כך אני מרגיש) ואתה לא כתבת לי בשומקום תשובה לשאלתי. (חתלתולי, אולי לך תהיה תשובה?) [ליצירה]
- [ליצירה] ביבל קטנונית אני הייתי מכניס את זה ל"בדיוני" (בחייאת טובי, שני חיילים עם כזו ציניות במקום אחד? הגימות!) [ליצירה]
- [ליצירה] להסביר? גמני התלבטתי לגבי "ריק של מלאות" או "מלאות של ריק", הראשון הרגיש יותר טוב. אבל התחושה הבסיסית אחרי משו כזה מבחינתי זה הריק, מן ציפה בתוך כלום שכזה. ואיכשהו הכלום הזה, יש בו משהו משלים, ממלא... אז אולי אסור להסביר, אבל אולי מה שכתבתי לוממש מסביר... [ליצירה]
- [ליצירה] 11, אנד קיפ קאונטינג... [ליצירה]
- [ליצירה] זה ממש אחרת! מה שאתה כתבת ומה שילד כתב! מה שאתה כתבת יותר מתאים לכותרת שלך (ולהסתכלות קצת כואבת על המציאות), מה שילד כתב זה יותר יפה ואופטימי. לפעמים אני מעדיף ככה ולפעמים ככה. [ליצירה]
- [ליצירה] גמני גמני גמני גמני אחח, כמה שאלות מעניינות מסתובבות כאן... * האם היצירה אמורה להיות "מגויסת" לטובת עמדה מסויימת? האם היא שווה משו רק כשהיא כזו או שמא במקרה כזה היא לא שוה כלום? (האם באמת לא אפיק כלום מקריאת סיפור על מחנה פליטים מנקודת מבטו של ילד פלסטיני?) * האם אין בי מבט של אדם לא דתי על אף היותי דתי? מה אני אמור לעשות עם אותו מבט במידה והוא קיים? * האם האיסור התורני על משכב זכור אוסר גם עיסוק באהבה (עם או בלי מרכאות?) בין גברים? (וחבר שלי טוען שזו אהבה של בחינת "אחור באחור" מול אהבת גבר ואישה שהיא הרי בחינת "פנים בפנים, ואכמ"ל) * איך יוצא שאני מסכים עם רן* וטוען שאכן הדחיה מותר לה להיות קיימת, אך לא היא הסיבה לבעייתיות הנושא? אהה, ערוגית, טענת ה"צומי" יכולה לבוא רק מתוך היכרות יותר מעמיקה עם היוצר/ת או מקריאת כמה יצירות (או תגובות) שלו/ה. [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי סרט כזה יותר מדי סופים. ז'תומרת, התסריט לא היה דומה, אבל היו בסוף איזה חמש סצינות מתח-סיום לפחות. תקרא קצת אסימוב, תלמד איך עושים סוף יחסית סביר, גם אם קצת צפוי, ומוסיפים רק משפט אחד לסיום שמשנה את כל זווית ההסתכלות שלך. אממ, לא יודע למה נפל עלי מצברוח קרבי. [ליצירה]
תגובות