זוכרת ששאלת
אם אני עייפה.
לא ראית
את העיגולים השחורים
מתחת לעיני?
אולי חשבת שבכיתי.
אני עייפה.
לא שכחתי מה אמרת.
אני לא יכולה לישון
בשקט הזה.
יש שיר אחד
והוא הכי לבד בעולם.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- שיר דומה ודומיה עם נפש אחת הומיה [ליצירה]
- [ליצירה] כיסוי לצורך התגלות יפה שערפלת ולא סיפרת מה המאורע שהוביל לליל השימורים. ככה אין שום דבר שיסיח את הדעת מהפגישה עם החוויה כשהיא לעצמה, ומאפשרת הזדהות גדולה יותר. ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי פה ונהנתי מכל רגע של קריאה. קוראת שוב, ולא מצליחה להגיב. וואו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה מקסים. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. לא הבנתי הכל, אבל הרעיון נהדר. (חוץ מזה, אני הייתי מעדיפה לראות איך הפסלים הולכים במקומה... [אבל לא הייתי מוותרת על החיבוק!]) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] א. אני מסכימה עם רן. ב. זהירות, אני מתחילה להתמכר לסיפורים שלך. ג. לא! לא!!! בבקשה לא! סיפורים כמו זה גורמים לי להתעורר בבעתה באמצע הלילה, מתפללת שלי זה אף פעם לא יקרה... לא יעזור לאף אחד. אני אגשים את החלום שלי. (<-- נקודה החלטית מאוד.) [ליצירה]
- [ליצירה] D-: ענק! . [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] השער עדיין נמצא שם, ואולי החומות רק מגינות עלינו מהאור שאנחנו עדיין לא מוכנים לקבל... [ליצירה]
- [ליצירה] לא, בננות לא מעבירות את המסר. קופים צריכים בננות, לא מטבעות. ומטבע זה חפץ קר. מנוכר. [ליצירה]
- [ליצירה] הררית, את צודקת במאה אחוז. אבל אני יכולה גם להגיד לך למה כל כך התקוממתי - בגלל שאני מכירה את המצב הזה בעצמי, ובגלל שאני לא רוצה להגיע אליו שוב. זאת הייתה אמירה כדי להזכיר לעצמי. אזהרה כזאת. אולי פשוט לא הייתי צריכה לעשות את זה על גבי היצירה שלך. אני מצטערת. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו קטונתי מלהבין מה בדיוק אתה מנסה להגיד פה, אבל הדימויים פשוט נפלאים. [ליצירה]
תגובות