זוכרת ששאלת
אם אני עייפה.
לא ראית
את העיגולים השחורים
מתחת לעיני?
אולי חשבת שבכיתי.
אני עייפה.
לא שכחתי מה אמרת.
אני לא יכולה לישון
בשקט הזה.
יש שיר אחד
והוא הכי לבד בעולם.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- שיר דומה ודומיה עם נפש אחת הומיה [ליצירה]
- [ליצירה] כיסוי לצורך התגלות יפה שערפלת ולא סיפרת מה המאורע שהוביל לליל השימורים. ככה אין שום דבר שיסיח את הדעת מהפגישה עם החוויה כשהיא לעצמה, ומאפשרת הזדהות גדולה יותר. ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי פה ונהנתי מכל רגע של קריאה. קוראת שוב, ולא מצליחה להגיב. וואו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה וכואב. ממליצה לכולם להכנס. לכל היצירות שלך. המשפטים שבסוגריים קצת צרמו לי. הם שוברים את הזרימה של השיר. ובכלל, יש כלל בכתיבה שאומר שמה שכתוב בסוגריים צריך להמחק, או שאפשר לכתוב אותו בלי הסוגריים (כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אבל זה בגדול). וגם לי צרמו המילים "מאכלת שלך אצלי". [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מתאר הרגשה מאוד מוכרת. אין כמו לבד. מזכיר לי את הבית :-) אהה... שילה, שילה. (מה לעשות, אני מכורה) [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסכימה בכלל. בשירה צריך להיות מדוייקים הכי שרק אפשר. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו קטונתי מלהבין מה בדיוק אתה מנסה להגיד פה, אבל הדימויים פשוט נפלאים. [ליצירה]
- [ליצירה] - אני אוהבת את התמונות שהשירים שלך יוצרים לי בראש. הן מאוד חדות. שיר מעורר מחשבה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד... לא ממש הבנתי את הכל, אבל התחושה הזאת - להיות כלואה בגזע עץ, עיוורת וכורעת על ברכי... אני יכולה להבין את ההשוואה לזבוב המסכן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי. מה הקשר לפטיש? ומה זה "עורש חורים"? אבל מעניין... [ליצירה]
- [ליצירה] אח.... הצלחת לעשות לי כאן צביטה בלב... וכאן נכנסת המורה לספרות: "זו הנקודה בה העלילה מסתבכת. מכאן נעבור דרך שיאו הדרמתי של הסיפור והישר אל ההתרה והסיום". ממשיכה... [ליצירה]
- [ליצירה] אין מה להגיד- שיר נהדר! רק לא הבנתי את ההדגשות במילה "למנותקת". יש לי לפעמים קשיי הבנה כאלה :) שיר מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה אהבתי מאוד. [ליצירה]
תגובות