זוכרת ששאלת
אם אני עייפה.
לא ראית
את העיגולים השחורים
מתחת לעיני?
אולי חשבת שבכיתי.
אני עייפה.
לא שכחתי מה אמרת.
אני לא יכולה לישון
בשקט הזה.
יש שיר אחד
והוא הכי לבד בעולם.
אסתר אור נטובי
-
נולדתי בכ"א שבט התשד"ם, בעיצומו של החורף. נשואה באושר (לטענתו:) ) לשמואל-טובי-אור-נטובי. וזהו.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ----- שיר דומה ודומיה עם נפש אחת הומיה [ליצירה]
- [ליצירה] כיסוי לצורך התגלות יפה שערפלת ולא סיפרת מה המאורע שהוביל לליל השימורים. ככה אין שום דבר שיסיח את הדעת מהפגישה עם החוויה כשהיא לעצמה, ומאפשרת הזדהות גדולה יותר. ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי פה ונהנתי מכל רגע של קריאה. קוראת שוב, ולא מצליחה להגיב. וואו. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד מאוד מאוד - ויופי של משחק מילים... :) [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מתאר הרגשה מאוד מוכרת. אין כמו לבד. מזכיר לי את הבית :-) אהה... שילה, שילה. (מה לעשות, אני מכורה) [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר. הרבה יותר מדי מוכר. רק שאצלי סבתא שלי אפילו לא זיהתה אותי לקראת הסוף... [ליצירה]
- [ליצירה] אין מה להגיד- שיר נהדר! רק לא הבנתי את ההדגשות במילה "למנותקת". יש לי לפעמים קשיי הבנה כאלה :) שיר מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] :-) יהודית, פשוט אין לך מושג עד כמה שימחת אותי :) עוף, אתה כזה מצחיק :) תודה על ההסבר. זה בערך כמו "קווה אל ה', חזק, ויאמץ ליבך, וקווה אל ה'". (ברוח ימים אלו). אבל זה כל כך קשה להמשיך ככה! זה תמיד לגרור עוד קצת ועוד קצת בלי לראות בעצם שום התקדמות! ----------- נטע!!! חזרת! מסרישי ממש בדרך... ובואי למפגש!! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה כיף! יש עוד סיפור בדיוני בצורה... הסיפור חמוד מאוד. הסוף קצת פתאומי מדי לטעמי, והמעבר בין הווה לעבר קצת צורם מדי פעם במהלך הסיפור, אבל לא משהו טרגי. ו... אני לא אהיה אכזרית ואומר ש"זה מזכיר לי" (והמבין יבין...) [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, מילון רק אתה מסוגל לתת לשיר כזאת כותרת... לא הבנתי כלום, אבל אפשר לתרץ את זה בשעה (עשרים לארבע, לכל המעוניין). אולי מחר. [ליצירה]
- [ליצירה] הדס... יש לך את זה. מאוד. (עשית לי מצברוח של לכתוב, אבל בטח שוב לא ייצא כלום...) [ליצירה]
- [ליצירה] הו! זה פשוט יפהפה! אין לי מילים! [ליצירה]
תגובות