זוכרת ששאלת
אם אני עייפה.
לא ראית
את העיגולים השחורים
מתחת לעיני?
אולי חשבת שבכיתי.
אני עייפה.
לא שכחתי מה אמרת.
אני לא יכולה לישון
בשקט הזה.
יש שיר אחד
והוא הכי לבד בעולם.
[ליצירה]
כיסוי לצורך התגלות
יפה שערפלת ולא סיפרת מה המאורע שהוביל לליל השימורים. ככה אין שום דבר שיסיח את הדעת מהפגישה עם החוויה כשהיא לעצמה, ומאפשרת הזדהות גדולה יותר.
ממש יפה.
[ליצירה]
נשארתי בלי מילים.
כל כך אמיתי ורך, כל כך הרבה אהבה וכאב ביחד.
ואיך שהסיפורים התפצלו להם והתחברו שוב לסוף אחד...
אני לא מסכימה עם מה שכבר אמרו כאן לפני-
הסוף היה טוב. ואופטימי.
גם אם הוא היה ספוג בכאב.
אהבתי מאוד-מאוד.
[ליצירה]
שקופית - תודה.
ועוף - כיף לקרוא את התגובות שלך:)
אתה צודק בנוגע למשפט האחרון. הוא מדבר על משהו שמציק לי בלי קשר לשיר, ואיכשהו הצליח להשתרבב לו פנימה...
הניתוח שלך לשיר היה מאוד מעניין (ובכלל, תמיד נחמד לראות מה אחרים הבינו מהשיר שלך), אבל מה - לא ממש הבנתי את כל מה שאמרת...
מה פירוש "טרנסצנדנטאלי"? אני לא ממש מבינה לועזית.
ואני אשמח אם תוכל לספר לי מה הקשר לשיר השירים ומה אומר על כך הרב זצ"ל. זה בהחלט יעזור.
ושוב, תודה על התשובה המפורטת:)
[ליצירה]
"איזהו גיבור - הכובש את יצרו".
לא ממש הבנתי למה אתה מתכוון כשאתה אומר ש"הים איננו גיבור - את הכעס הטבוע בו הוא אוצר עמוק..."
אבל ברגע זה כל מה שאני יכולה לעשות זה להצטמרר.
[ליצירה]
אז רק עכשיו אני קוראת את זה...
זה פשוט מקסים!
גם ההוכחה (שאמנם נראית קצת טיפשית בעיני - מן הפוך על הפוך שכזה... אבל עם עובדות לא מתווכחים:) ), וגם התרגום, שפשוט זורם ומשעשע וממש מתגלגל בחינניות על הלשון.
בקיצור - נהדר.
תגובות