היום
כשקול עיטושי הפר את הדממה
שלחת לי מבט מתוק
מהסוג שאומר "נשמה".
וכשחרקתי שיניים כשראיתי אותה
שלחת לי פתק קטן ובו כתוב
"את המלכה".
את יודעת לעשות את זה תמיד.
לגרום לליבי לקפץ
לשמע קולך
לזיק מבטך
לכתב ידך על הדף המקומט.
לותנת מידדה
-
אני זה אני זה אני.אוהב אוהבת לא אוהב.ואתם זה אתם זה אני.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני חושב שאביב וסתיו וירושלמי הם אותו אדם ושהוא כותב בשם מישהו אחר ביצירות שלו כדי שמישהו יתחיל להתייחס אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] ארוטי משהו. הנה, עוד סוג של כתיבה על אהבה. אהבה לשוקולד, לאישה ולגופה. (שאולי זה אותו הדבר) האם אני "נותנת" לכל אחד? לא! האם אני מתנגדת לאהבה בין בשרית? גם לא! פשוט ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת.. [ליצירה]
- [ליצירה] אני בטוחה שהיא בכתה! [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה שוטפת, בהירה ומתומצתת. נעשה רושם שיש התאמצות בשימוש למילים גבוהות כמו "שאט נפש" "במר לי"- קצת מאומץ. עם זאת, הדימויים ממש מצחיקים וגורמים לטקסט לזרום בחופשיות. רוצה עוד!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר, צליל אחיד נשמע אחרי קריאת השיר.מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] כן. אני מסכימה עם שי. [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] רק שתדע לך שמנחם בעצמו שלח לי הודעה בה הוא כותב שהחליט להסיר את תגובתי לך... מקווה בכל אופן שצפית ביצירה שלי ואם לא...הפסדת! דע את יוצרך ואת מצוותיו שמור, בן אדם! [ליצירה]
- [ליצירה] יש לחיות ע"פ העכשיו לא לחכות לזיכרון ולחיות על פיו. זה לא קל, אך זה אפשרי. מתחילים מזה ששמים לב שאנחנו נושמים. הרי זה מדהים, לא? נושמים. כל שנייה. זוהי מציאות, זה עכשיו. אם נתרכז בנשימה נחיה א ת העכשיו. [ליצירה]
תגובות