נפגשנו לקפה של בוקר,
בינות לעצי הדובדבן.
לבשת את שימלתך הפרחונית,
אני לבשתי לבן.
עם ליטוף הרוח,
ליטפתי אותך גם אני
חיוכך מציץ-צחור כשלג,
כשראשך מתרפק בחזי.
לחשנו את הנצח,
ידענו עד אין סוף
יד ביד לבטח
טיילנו על החוף.
וסוף.
[ליצירה]
כתוב יפה אבל משהו מפריע לי, המקצב לא מתאים, לדעתי, לסגנון ולתוכן, השורות קצרות מדי, קצובות מדי, ומפריעות להרגיש את הרכות של היצירה, מפריעות לזרום עם יופיה.
[ליצירה]
לא רואה כאן נאיביות ו/או אשליה, היצירה נכתבה ממקום של אושר, נאיבי ככל שזה יישמע...
באופן מוזר, עצוב אולי, שמחה מהווה דשן פחות טוב ליצירות, אם כי ייתכן שזה רק אצלי, וחבל.
[ליצירה]
זה יפה, מעניין. רעיון מקורי, חזק, צירוף המילים- מוסיף, אף הוא.
מעורר מחשבה.
עם זאת, יש הרגשה שיכולת להוציא מהיצירה הזו קצת יותר (באמת לא עוד הרבה, כי היא מצויינת), אבל היא לא בשיא יכולתה.
הייתי משקיעה בזה, כי זה כ"כ יפה וכ"כ קרוב להיות הכל....
חג אורים שמח!
[ליצירה]
מתוק ומעלה חיוך מתוק עוד יותר.
מסכימה עם בא בימים, זה רק הולך ומשתפר, כל יום הלב מתפעם מהפלא הזה ואז פשוט נשארים ללא מילים מהחוכמות, מהשיבושים, מהחיוכים, מהמילים, קסם שלא נגמר!
גידול קל :)
[ליצירה]
נפלא ומופלא. כמה עוצמה, התוקף של המילים, החדשנות, הדרך בה היצירה מובילה, באלגנטיות למקומות חדשים, מפתיעים והשאגה הזו שמהדהדת גם דקות ארוכות אחרי שסיימתי לקרוא.
טוב שיש את היצירות המומלצות, כך אפשר להחשף ליצירות וותיקות וכל כך כל כך טובות (כיאה למנחם...)
תגובות