ופתאום נעטפתי עצב
מין קדרות שחורה-אפורה
ושמרתי הכל בתוכי
כמו קנקן שאין בו.
ורק מילים סובבות, סודדות
מי לה' אלי
נשפכו אל החוץ התוהה
ותעיתי
מטייל כבן-לוויתו.
[ליצירה]
---
בטח יש משמעות לכך שלשיר קוראים איפה אלוקים, אבל בסופו כתבת איפה א-לוהים.
בהתחלה חשבתי שקראתי את זה כאיפה הייתי, ואז זה נראה מאוד יפה, המתבונן מכיר בכך שהטעות בו, אבל גם ככה זה טוב.
[ליצירה]
---
ממש ממש אהבתי וצחקתי, וניסיתי להגיב אתמול אבל סירב להגיד. מזדהה לפעמים. השקר הזה, בהתנהגות מול רבים שאינם מכירים אותנו.
:)
---
רק הססאמממק הזה שחייב להיעלם.
תגובות