ופתאום נעטפתי עצב
מין קדרות שחורה-אפורה
ושמרתי הכל בתוכי
כמו קנקן שאין בו.
ורק מילים סובבות, סודדות
מי לה' אלי
נשפכו אל החוץ התוהה
ותעיתי
מטייל כבן-לוויתו.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- הו, זה יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] סיכום נצחוננו על האימפריאליזם יהא כמו נצחוננו על היטלר. מי הדובר במשפט זה? האם העם היהודי? וכי הוא ניצח את היטלר? מעיון בהמשך הקטע נוכל להיות יותר ממוקדים. חציית שדות שתי וערב הינה אסטרטגיה מלחמתית ידועה, אך הדגלים בראש התורן מן הסתם רק מקשים על הלחימה. העלייה לפסגות ההרים עם הדגלים הכבדים מביאה, ע"פ המחבר, לעולם ללא עוני ולעתיד מזהיר. האם נוסתה נוסחת פלא זו אי-פעם? העפלה עם דגלים אדומים בראש התורן אל ההרים בחציית שדות שתי וערב, תוך כדי הפצצות בסגנון מלחמת העולם השנייה? וכיצד לא משכיל הדור להשתמש באסטרטגיה פשוטה זו? כל זאת ועוד, בשיר הבא של מר שמואל ירושלמי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- יו, זה כל-כך... משאיר אותך נפעם. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מי שלא קרא--- שייכנס קראתי שוב, הבנתי יותר טוב, והוקסמתי שוב. [ליצירה]
- [ליצירה] כשאתה כותב משל יש משמעות גם למשל וגם לנמשל. שיר השירים למשל. וכשאתה מדמה את הכתיבה לתהליך מיני, אתה בעצם מביע תעוזה וכותב דברים שעלולים לקחת את היצר למקומו לא נכונים ואל טובים. אין מטרה לתעוזה ההזו. מסכים עם ממזי. [ליצירה]
- [ליצירה] ובדיוק עכשיו אני מנהל דיון על טיבה של אומנות, והאם יש מקום לשירים עצובים. מרגע לרגע, מקווה שכתבת את הקטע בחיוך מסויים, ולא ברצינות. אין שום סיבה שבעולם לתת פומביות לעצב חסר תקווה, כשמטרת האומנות היא הוספת אור וטוב. [ליצירה]
- [ליצירה] --- חומה סינית. אצלנו, כלומר במקום בו אני נמצא באופן זמני ועראי, עד שאסיים את השנה הזו, יש הנוהג לומר כשבאים ומבלבלים לו את המוח - חומה, או חומותיים, או חומה סינית. כלומר, חומה ביני ובינך, לא רוצה להקשיב לך. ומה שהתכוונתי להגיד זה שאני לא מסכים איתך בכלל. ולא עם המשפט. ולא עם מה שהוא בא להגיד. מה זה? [ליצירה]
- [ליצירה] ה'לעולם לא ישכח' אומר שזה כבר שייך לעבר שלך? כשקראתי את זה קראתי את זה מהבנה שאת חוזרת בתשובה, וחשבתי על הנקודה היהודית הבוערת בכל אחד ואחד שבע"ה יתקרב לה'. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כתוב בצורה ממש מעולה! (אבל אפשר לשפר קצת, מהבחינה הויזואלית, אולי הבדל בין התפילה לבין המחשבות) [ליצירה]
- [ליצירה] - לא אהבתי. לא שזה לא נחמד לראות איך לקחת את השיר המקורי ועשית ממנו סינתזה לימינו, אבל הרעיון הזה, שאנחנו בוכים ונכנסים לפסימיות בגלל במצב הזה- פשוט מבחיל אותי. כי אסור להיות כפויי טובה. תשווה את המצב של היום ללפני 60 שנה, ללפני 200 שנה. לכל הסיפורים האלו על היהודים שהשליט גזר עליהם ככה וככה... ועכשיו יש לנו מדינה, הגאולה מתחילה. וואוו. ואתה בא עם השיר הזה ומביא פסימיות. מצטער. עם ישראל חי. [ליצירה]
תגובות