ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות.
עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז...
אבל אני לא נוהג, חס ושלום!
פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2.
ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם.
רן,
אחד שאוהב את כביש 6,
וששמח שגרם לחיוכים.
לא, אני בכלל לא נוהג!
לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו.
יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה.
דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6.
[ליצירה]
ולפעמים זה גם ממש מסובך להגיע אל הדרך שאמורה לפתור את כל ההסתבכויות.
עושים רונדלים ומבזבזים את הזמן כדי למצוא את הכניסה אל הכביש שאמור לחסוך את הזמן היקר שלא יתבזבז...
[ליצירה]
---
אבל אני לא נוהג, חס ושלום!
פשוט הנסיעה הזו בכביש 57 או 59 היתה כזו ארוכה ולא נגמרת, והקטע הזה, שהוא חלק משיר, נכתב כאנטיתזה לקטע שכתבתי בשלב מוקםד יותר בנסיעה, על זרימתה בכביש 2.
ובימינו אנו, פונים מכביש 70 מזרחה, המון מזרחה, ומכביש 66 מערבה, המון מערבה, עד מחלף עירון, ובדרך תוהים למה אילנה דיין פוחדת לנסוע שם.
רן,
אחד שאוהב את כביש 6,
וששמח שגרם לחיוכים.
[ליצירה]
---
לא, אני בכלל לא נוהג!
לא לומד נהיגה, לא זקוק לרישיון עכשיו.
יש קטע נעים בכביש אחת, שהמנורות נראות כמו מסלול של רכבת הרים, בעלייתן וירידתן עם תוואי הכביש מעלה ומטה.
דווקא תהיתי פעם כמה עלתה כל מנורה בכביש 6.
[ליצירה]
---
קרן,
שיפוץ לא היה עוזר. התסריט היה חסר תוכן תורני מדי. נטול כמעט. ולא מתוך השקפה תורנית. 23 פרקים, עם עוד עשרות מתוכננים בראש, ושום תורניות.
[ליצירה]
איזה רומנטי
הפגישה הראשונה עם האחת והיחידה?
גם לי קורה שבהרבה מצבים בא לי לכתוב. בדרך-כלל זה סיפור, אבל גם שירים.
שיר לוקח מצב כלשהו ומעביר אותו מחדש במילים, מקפיא אותו.
זה ממש מקפיא את הזמן והופך אותו למחוייך ויפה.
(בין המילה 'קינמון' למילה 'וסחלב' יש רווח כפול)
[ליצירה]
---
לבקר אותה המון. להרגיש אותה, לחלום אותה, ללטף אותה, להפנים אותה.
לאהוב אותה.
[ליצירה]
[ליצירה]
----
הפ הפ! למה תוקפנות!
אפשר ולגיטימי לדון על שיר.
ונכון ששיר הוא כמו תמונה ומבטא משהו שעשוי להיות זמני (כתבתי פעם שיר עצוב, שמתי פה, ואז הורדתי, כי אני לא רוצה לקבע את העצב), אבל אפשר לדבר על זה.
רן, שעכשיו מבין מי זה אדם צחי.
תגובות