[ליצירה]
אוי, זה מקסים.
הסוס באמת נראה כאילו הדביקו אותו על רקע שלא היה שם, אני צודק? (כי הסוס והשדה נעשו בטכניקות שונות..)
אתה יכול להסביר איך עשית? מעניין אותי.
[ליצירה]
לענ"ד הסוף הוא הפואנטה..
תנסו לקרוא את זה ככה:
לא ידעתי אם תאהב את המילים
המקצב, הסגנון, עם או בלי חרוזים,
הוא קצת תינוקי , רדוד, מטופש
(הפסקה. )
מחר אשיר לך שיר חדש
(בקונוטציה מקראית לתהילים,"א-לקים,שיר חדש אשירה לך" - רק בווריאציה ילדותית משהו, שתואמת את האווריה של השיר.חוצמזה שיר חדש, אם אני מבין נכון, הוא מושג הקשור בגאולה. ר' נחמן אומר שבאחרית הימים יתעורר "...שיר חדש בעולם, שיר של נפלאות")
בקיצור, איך שאני מבין את השיר, הוא מודה בחוסר המושלמות שלו, אבל מבקש מהקב"ה שיקבל אותו בכל זאת, ובעז"ה נזכה בקרוב לשיר שיר חדש - שיר ציון.
ואת זה אהבתי מאד. בגלל שהשיר בעצם לא נועד להיות יפה מבחינה ספרותית, קשה לי להעביר ביקורת. אבל הילדותיות שנמשכת לאורך השיר היתה טיפה מוגזמת בשבילי, והבית הראשון כמעט גרם לי לוותר על קריאת כל השאר. אבל הבתים האחרים מצליחים לשמור על חינניות למרות העמדת הפנים של חוסר יכולת להתבטא כראוי, והסוף בעיני מרשים מאד.
כל הכבוד!!
(וואו, זה יצא ארוך. אבל השקעתי..)
[ליצירה]
תודה יוסי. אני אקבל את זה כמחמאה (עוד תוצאה של חוש ההומור השנוי במחלוקת שלי)
נביש - יש לצחוק עם, ויש לצחוק על. ההצדקה היחידה של הומור שחור (גם הומור שחור במשמעותו המקורית) היא כשצוחקים עם.
וחרדים הם לא גזענים. נכון שהם, ואני, ואני מנחש שגם אתה, אומרים כל יום "ובנו בחרת מכל עם ולשון" וכו',
אבל ההגדרה של גזענות היא לא "לחשוב שאתה הכי טוב" אלא "לחשוב שמכיון שאתה הכי טוב, לאחרים אין זכות קיום."
[ליצירה]
אתה לא חושב שזה קצת מוזר שאתה כותב בלשון רבים?
ואם כבר העליתי את הנושא, אתה לא חושב שזה קצת מוזר שאתה כותב?
הכתיבה העילגת לא תורמת במאומה למסרים שלך, (שגם הם לא משהו.)
לדוגמה - ליום חיים ויצירה החדש.
צריך להיות
"ליום החיים והיצירה החדש"
או "ליום חיים ויצירה חדש"
או "ליום חיים ויצירה חדשה"
מה הקטע לכתוב בשגיאות?
ואגב - דווקא ל"ירושלמי" החלטת לעברת? מה עם אלקודסי?
[ליצירה]
לא מסכים. על גבול המתעצבן.
כאילו - יש בי אהבה והיא תנצח - אבל אם לא תנצח, אז נזרוק אותה ונתחיל לכסח..
זה לא בוגר.
אני לא מסכים עם התפיסה האידיוטית שארץ ישראל דוחה את כל התורה, ובתוכה את עם ישראל, את "למה תכה רעך", ועוד מצוות רבות שנשכחות בלהט האמונה והכאב.