אצבעותייך פורטות ניצוצות של תשוקה
את משאירה אחריך שביל של כוכב כוכבים
את זזה כמו הפרחים ברוח
רק דבר אחד תדעי לך
כל אלו מילים ריקות,
אבל אני מוכן לומר כל דבר
רק שתהיי מרוצה
באהבה.
[ליצירה]
זה לא רק לך אלא לכל מי שקורא.
המשורר הוא זה שיכול במקום לתאר את הגיגי לבו בצורה צורמת בנויה פה ושם מתחרזת וכולי..
הוא יכול פשוט לתאר את העולם שהוא מתנסה בו בחושים שלו. ואותו עולם שהוא מתאר כבר יספר בצורה הרבה יותר עמוקה על עשתונותיו האמיתיים.
כיוון שהדיבור לעולם יצמצם את ההבנה לנבכי תודעתו של אדם בעוד שהתיאור החושי יפנה ליכולת האינטואיטיבית של האדם להזדהות עם נפשו של אדם אחר ולדעת אותו.
בכל מקרה רוב השיר הזה בנוי מתיאור מחשבות במילים.
[ליצירה]
תלוי מה האמונה שלך לגבי המציאות הנצפית - אני מאמין שאדם הרבה פעמים יודע את האמת כשהוא מסתכל עליה אך הוא מעצב אותה מחדש כיד הדמיון לפי הצרכים הקוגנטיבים שלו.
אני חושב שאמנים בכלל ומשוררים בפרט מצטיינים בהבניית מציאות שקרובה לזו שבני אדם חשים באופן אינטואיטיבי - מכאן גם נובע מקור ההערכה כלפיה - כולם יודעים אותה רק לא יודעים/רוצים כיצד לבטאה
[ליצירה]
שוב אני רואה עירוב אני אוהב את המשחק הזה בטיב אופיה של המדוברת ארס לעומת רוך לא אוהב שקשה לקרוא את השיר אין לו ממש קצב אין חריזה.
מה שכן
הכתיבה שלך היא נסיונית אשריך. אני כבר וויתרתי לנסות.
תמשיך לעלות ולהתעלות.
תגובות